ומה שרבותינו שמו לפניהם שאשה אנוסה מתרת לבעלה - אבל אשה שהיא מעץ החיים צדיק וטוב לו אין דינה כאלה
כי תצא · וענשו אתו מאה כסף כי הוציא שם רע על בתולת ישראל - סוד אסתר והכלה שנתנה לאברהם ולישראל ושיחת אליהו עם הרועה הנאמן · מאמר 1 · פיסקה 12 · דף רעו ע"א
לשון הזוהר
וּמַה דְּרַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין שַׁוְיָין קַמַּיְיהוּ, דְּאִתְּתָא אֲנוּסָה מוּתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, וַדַּאי אִיסוּר וְהֶיתֵּר דְּמַתְנִיתִין לָא מְמַלֵּל אֶלָּא בְּמִילֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, וְאִתְּתָא דְּאִיהִי מֵאִילָנָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. אֲבָל אִתְּתָא דְּאִיהִי מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, לָאו לָהּ דִּינָא כְּאִלֵּין. (דאינון מאילנא דעץ הדעת טוב ורע) דְּהַהוּא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, צַדִּיק וְטוֹב לוֹ. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר, ׳לֹא יְאוּנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן׳ (משלי יב, כא), וְלָא לְבַת זוּגוֹ צַדֶּקֶת - וְאוֹלִיפְנָא מִשָׂרָה בְּבֵיתָא דְּפַרְעֹה, דְּלָא הֲוָה לֵיהּ רְשׁוּ לְמִקְרַב בַּהֲדָהּ.
תרגום
וּמַה שֶּׁרַבּוֹתֵינוּ שֶׁל הַמִּשְׁנָה שָׂמוּ לִפְנֵיהֶם, שֶׁאִשָּׁה אֲנוּסָה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, וַדַּאי אִסּוּר וְהֶתֵּר שֶׁל הַמִּשְׁנָה לֹא מְדַבֵּר אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁל הָאָדָם, וְאִשָּׁה שֶׁהִיא מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. אֲבָל אִשָּׁה שֶׁהִיא מֵעֵץ הַחַיִּים, אֵין דִּינָהּ כְּאֵלֶּה. [ שֶׁהֵם מאילן עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע ] שֶׁאוֹתוֹ עֵץ הַחַיִּים צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, וּבִשְׁבִילוֹ נֶאֱמַר ׳לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן׳ (משלי יב, כא), וְלֹא לְבַת זוּגוֹ הַצַּדֶּקֶת - וְלָמַדְנוּ מִשָּׂרָה בְּבֵית פַּרְעֹה, שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ רְשׁוּת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומה דרבנן דמתניתין שויין קמייהו, דאתתא אנוסה מותרת לבעלה, ודאי איסור והיתר דמתניתין לא ממלל אלא במיליה דבר נש, ואתתא דאיהי מאילנא דעץ הדעת טוב ורע. אבל אתתא דאיהי מאילנא דחיי, לאו לה דינא כאלין. (דאינון מאילנא דעץ הדעת טוב ורע) דההוא דאילנא דחיי, צדיק וטוב לו. ובגיניה אתמר, ׳לא יאונה לצדיק כל און׳ (משלי יב, כא), ולא לבת זוגו צדקת - ואוליפנא משרה בביתא דפרעה, דלא הוה ליה רשו למקרב בהדה.
התרגום: ומה שרבותינו של המשנה שמו לפניהם, שאשה אנוסה מתרת לבעלה, ודאי אסור והתר של המשנה לא מדבר אלא בדברים של האדם, ואשה שהיא מעץ הדעת טוב ורע. אבל אשה שהיא מעץ החיים, אין דינה כאלה. [ שהם מאילן עץ הדעת טוב ורע ] שאותו עץ החיים צדיק וטוב לו, ובשבילו נאמר ׳לא יאנה לצדיק כל און׳ (משלי יב, כא), ולא לבת זוגו הצדקת - ולמדנו משרה בבית פרעה, שלא היתה לו רשות להתקרב אליה.
מן המפרשים
אור יקר: דעץ הדעת טוב ורע כדפירשנו והאחד מסטרא דעץ החיים יולכך ארץ ישראל שהיא מעץ החיים יש לה כמה עונשים ואדרבה לא יראו אותה וכו׳, ואם תאמר מאי ראיה נימא אתתא לחוד וארץ ישראל לחוד ולעולם כל הנשים שוין, לזה אמר.
הסולם: ומה דרבנן דמתניתין וכו': ומה שחכמי המשנה שמו לפניהם, שאשה אנוסה מותרת לבעלה. ודאי שאיסור והיתר שבמשנה אינו מדבר אלא בדברי האדם, ואשה, שהיא מאילן עצה"ד טוב ורע. אבל אשה. שהיא מעץ החיים אין דין שלה כמו אלו, שמעצה"ד טו"ר, כי אותו…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ודאי איסור והתר וכו' פי' המה דברו לפי הדין הכולל בענייני האדם כאן למטה לפי הפשט לפי מראה עיני האדם ולכך קראם רבנן דמתניתין הם התנאים ואמוראים שמדברים בפשטן של דברים אבל בעלי הסוד קראו מארי דמתניתין. ולא ח"ו שהתנאים לא ידעו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: