ומשום זה לא כל שם רע שקול מרגלים שהוציאו שם רע על הארץ מתו - מי שמוציא שם רע על השכינה נשמתם לוקה
כי תצא · וענשו אתו מאה כסף כי הוציא שם רע על בתולת ישראל - סוד אסתר והכלה שנתנה לאברהם ולישראל ושיחת אליהו עם הרועה הנאמן · מאמר 1 · פיסקה 11 · דף רעו ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא, לָא כָּל שֵׁם רָע שָׁקוּל. מְרַגְּלִים דְּאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עַל אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל מִיתוּ. מַאן דְּאַפִּיק שׁוּם בִּישׁ עַל שְׁכִינְתָּא, כָּל שֶׁכֵּן דְּלַקְיָין בְּנִשְׁמָתְהוֹן. דְּאִלֵּין דְּאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עַל אַרְעָא, לָקוּ בְּגוּפַיְיהוּ, וּמִיתַת גַּרְמַיְיהוּ מִיתוּ. אֲבָל מַאן דְּאַפִּיק שׁוּם בִּישׁ עַל שְׁכִינְתָּא, נִשְׁמְתָא דִּלְהוֹן לָקְאָהּ. וְהַאי לְמַאן דְּיָדַע רָזָא דָּא, וְעֵינוֹי פַּתְחִין. אֲבָל מַאן דְּעֵינוֹי סְתִימִין, לֵית לֵיהּ עוֹנְשָׁא כָּל כַּךְ.
תרגום
וּמִשּׁוּם זֶה לֹא כָּל שֵׁם רָע שָׁקוּל. מְרַגְּלִים שֶׁהוֹצִיאוּ ׳שֵׁם רָע עַל׳ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מֵתוּ. מִי שֶׁמּוֹצִיא ׳שֵׁם רָע עַל׳ הַשְּׁכִינָה, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלּוֹקִים בְּנִשְׁמָתָם. שֶׁאֵלֶּה שֶׁהוֹצִיאוּ ׳שֵׁם רָע עַל׳ הָאָרֶץ, לָקוּ בְגוּפָם, וּמִיתַת עַצְמָם מֵתוּ. אֲבָל מִי שֶׁמּוֹצִיא ׳שֵׁם רָע עַל׳ הַשְּׁכִינָה, נִשְׁמָתָם לוֹקָה. וְזֶה לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ סוֹד זֶה וְעֵינָיו פְּתוּחוֹת. אֲבָל מִי שֶׁעֵינָיו סְתוּמוֹת, אֵין לוֹ כָּל כָּךְ עֹנֶשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא, לא כל שם רע שקול. מרגלים דאפיקו שום ביש על ארעא דישראל מיתו. מאן דאפיק שום ביש על שכינתא, כל שכן דלקיין בנשמתהון. דאלין דאפיקו שום ביש על ארעא, לקו בגופייהו, ומיתת גרמייהו מיתו. אבל מאן דאפיק שום ביש על שכינתא, נשמתא דלהון לקאה. והאי למאן דידע רזא דא, ועינוי פתחין. אבל מאן דעינוי סתימין, לית ליה עונשא כל כך.
התרגום: ומשום זה לא כל שם רע שקול. מרגלים שהוציאו ׳שם רע על׳ ארץ ישראל, מתו. מי שמוציא ׳שם רע על׳ השכינה, כל שכן שלוקים בנשמתם. שאלה שהוציאו ׳שם רע על׳ הארץ, לקו בגופם, ומיתת עצמם מתו. אבל מי שמוציא ׳שם רע על׳ השכינה, נשמתם לוקה. וזה למי שיודע סוד זה ועיניו פתוחות. אבל מי שעיניו סתומות, אין לו כל כך ענש.
מן המפרשים
אור החמה: ובג"ד לאו כל שם רע וכו' שיש עתה ג' בחינות הא' בסטרא דעץ הדעת טוב ורע כנז"ל ובבחי' זו נאמר אם אמת הדבר הזה וסקלוה ואם הוציא שם רע וענשו וגומר הב' בלבושי מטרוניתא דהיינו א"י שהיא לבוש לה ולכך מתו המרגלים אבל נשמתה נתקנה בעונש זה…
אור יקר: דאפיקו שום ביש על ארעא היה להם שלושה דברים, האחד אתענשו במגפה לפני ה׳ כדפירשו רז״ל, אחר העונש ההוא מיתו ועל הכל לא לא . אמר את.
הסולם: ובגין דא לא וכו': ומשום זה, לא כל הוצאת שם רע שוה. המרגלים שהוציאו שם רע על ארץ ישראל מתו. מי שמוציא שם רע על השכינה, כל שכן שהם מוכים בנשמותיהם, כי אלו שהוציאו שם רע על הארץ לקו בגופיהם, ומיתת עצמם מתו. אבל מי שמוציא שם רע על…