ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 6: רזי המצח - קמטיו ועיגוליו כמפתח לטבע הלב › פיסקה 5 (עב ע"א)

מצח גדול ללא עיגול וראש כפוף - שני צדי שיגעון

יתרו · רזי המצח - קמטיו ועיגוליו כמפתח לטבע הלב · מאמר 6 · פיסקה 5 · דף עב ע"א

לשון הזוהר

מִצְחָא דְּאִיהוּ בְּלָא עִגּוּלָא, וְאִיהוּ רַבְרְבָא - הַאי אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּכָל זִמְנִין כַּד קָאִים, וְכַד אָזִיל, כָּפִיף רֵישֵׁיהּ. הַאי אִתְפְּלִיג לִתְרֵין לְסִטְרִין, וְאִינּוּן סִטְרֵי שִׁגְעוֹנָא. סִטְרָא חֲדָא אִיהוּ שִׁגְעוֹנָא דְּאִתְחָזֵי, וּבְנֵי נָשָׁא אַחֲרָנִין יַדְעִין שִׁגְעוֹנָא, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא קַמֵי כֹּלָּא. וְאִיהוּ טִפְּשָׁא.

תרגום

מֵצַח שֶׁהוּא בְּלֹא עִגּוּל, וְהוּא גָּדוֹל - זֶהוּ אָדָם שֶׁבְּכָל עֵת, כְּשֶׁעוֹמֵד וּכְשֶׁהוֹלֵךְ, כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ. זֶה נֶחְלָק לִשְׁנֵי צְדָדִים, וְהֵם צִדְדֵי שִׁגָּעוֹן. צַד אֶחָד הוּא שִׁגָּעוֹן הַנִּרְאֶה, וּבְנֵי אָדָם אֲחֵרִים יוֹדְעִים אֶת הַשִּׁגָּעוֹן, שֶׁנִּכָּר לִפְנֵי הַכֹּל. וְהוּא טִפֵּשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מצחא דאיהו בלא עגולא, ואיהו רברבא - האי איהו בר נש דכל זמנין כד קאים, וכד אזיל, כפיף רישיה. האי אתפליג לתרין לסטרין, ואינון סטרי שגעונא. סטרא חדא איהו שגעונא דאתחזי, ובני נשא אחרנין ידעין שגעונא, דאשתמודעא קמי כלא. ואיהו טפשא.

התרגום: מצח שהוא בלא עגול, והוא גדול - זהו אדם שבכל עת, כשעומד וכשהולך, כופף ראשו. זה נחלק לשני צדדים, והם צדדי שגעון. צד אחד הוא שגעון הנראה, ובני אדם אחרים יודעים את השגעון, שנכר לפני הכל. והוא טפש.

מן המפרשים

מקדש מלך: אנא טייעא אתעבידנא ומיומין זעירין ז"ל הרב בס' ק"י דע כי מי שהוא צדיק וחסיד הרבה באים צדיקים אחרים מאותו עולם לגלות לו רזי תורה וז"ס כל העוסקים בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ומגלים לו רזי תורה והבן שלא אמר ונגלים לו רזי תורה אלא…

הסולם: מצחא דאיהי בלא וכו': אם המצח הוא בלא עיגול, והוא גדול. זה הוא אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לב' בחינות, והן בחינות שגעון. בחינה אחת מהן, הוא שגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שגעונו, שניכר לכל.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר