ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 5: רזי השיער - הכרת טבע האדם וזדונו כפי מראה שערו › פיסקה 1 (ע ע"ב)

שיער מקומט וזקוף - סימן לבעל רוגז ולב קשה

יתרו · רזי השיער - הכרת טבע האדם וזדונו כפי מראה שערו · מאמר 5 · פיסקה 1 · דף ע ע"ב

לשון הזוהר

בְּשַׂעְרָא: הַאי מַאן דְּשַׂעֲרֵיהּ קָמִיט, וְסָלִיק לְעֵילָּא עַל רֵישֵׁיהּ, מָארֵיהּ דִּרְגִּיזוּ. לִבֵּיהּ קָמִיט כְּטוּפְסָא, לָאו כַּשְׁרָאן עוֹבָדוֹי. בְּשׁוּתָפוּ אִתְרְחַק מִנֵּיהּ.

תרגום

בַּשֵּׂעָר: מִי שֶׁשְּׂעָרוֹ מְקֻמָּט וְעוֹלֶה לְמַעְלָה עַל רֹאשׁוֹ, בַּעַל רֹגֶז הוּא. לִבּוֹ מְקֻמָּט כְּעֵין דְּפוּס, אֵין מַעֲשָׂיו כְּשֵׁרִים. בְּשֻׁתָּפוּת יֵשׁ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בשערא: האי מאן דשעריה קמיט, וסליק לעילא על רישיה, מאריה דרגיזו. לביה קמיט כטופסא, לאו כשראן עובדוי. בשותפו אתרחק מניה.

התרגום: בשער: מי ששערו מקמט ועולה למעלה על ראשו, בעל רגז הוא. לבו מקמט כעין דפוס, אין מעשיו כשרים. בשתפות יש להתרחק ממנו.

מן המפרשים

הסולם: בשערא. האי מאן וכו': ניכר בשער. כי כל מי ששערותיו קמוטות, דהיינו שמסולסלות, ועולות על ראשו כלפי מעלה, כלומר, שאינן תלויות למטה מראשו: הוא בעל כעס. לבו קמוט כמו סחבה, דהיינו, שלבו מלא פחד. מעשיו אינם טובים. בשותפות, צריכים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר