ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 35: ׳לא תרצח לא תנאף לא תגנב׳ - טעם מפסיק וסיום כבוד מתן תורה › פיסקה 8 (צד ע"א)

עברת הזוהמה בסיני - גופי ישראל כמלאכים מצוחצחים

יתרו · ׳לא תרצח לא תנאף לא תגנב׳ - טעם מפסיק וסיום כבוד מתן תורה · מאמר 35 · פיסקה 8 · דף צד ע"א

לשון הזוהר

וּבְהַהוּא מַלְבּוּשָׁא מְצַחְצְחָא, עָאלִין לְאֶשָּׁא, וְלָא דַּחֲלִין. כְּגַוְונָא דְּהַהוּא מַלְאָכָא דְּמָנוֹחַ, כַּד אִתְחָזֵי לֵיהּ, וְעָאל בְּשַׁלְהוֹבָא, וְסָלִיק לִשְׁמַיָּא, דִּכְתִּיב, ׳וַיַּעַל מַלְאַךְ יהו"ה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ׳ (שופטים יג, כ). וְכַד אַעְבָּר מִינַיְיהוּ הַהוּא זוּהֲמָא, אִשְׁתָּאֲרוּ יִשְׂרָאֵל גּוּפִין מְצוּחְצָחִין בְּלֹא טִנּוּפָא כְּלָל, וְנִשְׁמָתִין לְגוֹ כְּזוֹהֲרָא דִּרְקִיעָא, לְקַבְּלָא נְהוֹרָא.

תרגום

וּבְאוֹתוֹ מַלְבּוּשׁ מְצֻחְצָח נִכְנָסִים לָאֵשׁ וְלֹא פוֹחֲדִים. כְּמוֹ אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁל מָנוֹחַ, כְּשֶׁנִּרְאָה לוֹ וְנִכְנַס בְּשַׁלְהֶבֶת וְעָלָה לַשָּׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ׳ (שופטים יג, כ) - וּכְשֶׁעָבְרָה מֵהֶם אוֹתָהּ זֻהֲמָה, נִשְׁאֲרוּ יִשְׂרָאֵל גּוּפִים מְצֻחְצָחִים בְּלִי טִנּוּף כְּלָל, וְהַנְּשָׁמוֹת בִּפְנִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובההוא מלבושא מצחצחא, עאלין לאשא, ולא דחלין. כגוונא דההוא מלאכא דמנוח, כד אתחזי ליה, ועאל בשלהובא, וסליק לשמיא, דכתיב, ׳ויעל מלאך יהו"ה בלהב המזבח׳ (שופטים יג, כ). וכד אעבר מינייהו ההוא זוהמא, אשתארו ישראל גופין מצוחצחין בלא טנופא כלל, ונשמתין לגו כזוהרא דרקיעא, לקבלא נהורא.

התרגום: ובאותו מלבוש מצחצח נכנסים לאש ולא פוחדים. כמו אותו המלאך של מנוח, כשנראה לו ונכנס בשלהבת ועלה לשמים, שכתוב ׳ויעל מלאך ה' בלהב המזבח׳ (שופטים יג, כ) - וכשעברה מהם אותה זהמה, נשארו ישראל גופים מצחצחים בלי טנוף כלל, והנשמות בפנים כזהר הרקיע לקבל את האור.

מן המפרשים

אור החמה: כזוהרא דרקיעא וגו' הנה הרקיע דק ואור עובר דרך בו ויקרא מקבל האור ועצם הלבנה עבה דוחה האור ממנה ולחוץ ולז"א נשמתהון לגו כזוהר' דרקיעא לקבלא נהורא וגו'. וכולהו קבילו כל חד וחד כדקא חזי ליה ירצה שלא מפני פסיקת הזוהמא יעלה בדעת…

הסולם: ובההוא מלבושא מצחצחא וכו': ובלבוש ההוא המצוחצח נכנסים לאש ואינם יראים, כעין מלאך ההוא של מנוח, כשנראה לו ונכנס בשלהבת ועלה השמים, שכתוב, ויעל מלאך ה', בלהב המזבח. וכשהוסר מהם זוהמא ההיא, נשארו ישראל גופים מצוחצחים בלי טינוף…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: