ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 34: ׳כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך׳ - שותפות ההורים עם הקב"ה › פיסקה 9 (צג ע"א)

כיבוד הורים ושילוח הקן - זכור ושמור התלויים למעלה

יתרו · ׳כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך׳ - שותפות ההורים עם הקב"ה · מאמר 34 · פיסקה 9 · דף צג ע"א

לשון הזוהר

מַאי שְׁנָא, בְּאִלֵּין תְּרֵין פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, דִּכְתִּיב בְּהוּ ׳לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ׳ (דברים ה, טז), בְּדָא, וּבְשִׁלּוּחַ הַקֵּן. אֶלָּא תְּרֵין פִּקּוּדִין אִלֵּין, כֻּלְּהוּ תַּלְיָין לְעֵילָּא. אַבָּא וְאִמָא, רָזָא דְּזָכוֹר וְשָׁמוֹר כַּחֲדָא. וּבְגִינֵי כַּךְ כְּתִיב ׳לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ׳. וּבְשִׁלּוּחַ הַקֵּן, דִּכְתִּיב, ׳שַׁלַּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְגוֹ'׳ (דברים כב, ז), רָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה, דְּלָא אִתְיְיהִיב בֵּיהּ רְשׁוּ לְאִסְתַּכְּלָא, וְאִצְטְרִיךְ לְשַׁלֵּחַ מִגּוֹ שְׁאֵלְתָּא וְאִסְתַּכְּלוּתָא בֵּיהּ. ׳וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ׳ - דִּכְתִּיב, ׳כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְגוֹ'׳ (דברים ד, לב) מִקְּצֵה ׳הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם׳. אֲבָל לְעֵילָּא ׳מִקְּצֵה הַשָּׁמַיִם׳, ׳שַׁלַּח תְּשַׁלַּח׳ מֵרַעְיוֹנֶיךָ לְמִשְׁאַל.

תרגום

מַה שּׁוֹנֶה בִּשְׁתֵּי הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהֶן ׳לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךְ׳ (דברים ה, טז) - בָּזֶה וּבְשִׁלּוּחַ הַקֵּן? אֶלָּא שְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלֶּה כֻּלָּן תְּלוּיוֹת לְמַעְלָה. אָב וָאֵם, סוֹד שֶׁל זָכוֹר וְשָׁמוֹר כְּאֶחָד, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךְ׳ - וּבְשִׁלּוּחַ הַקֵּן, שֶׁכָּתוּב ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְגוֹ'׳ (שם כב, ז). הַסּוֹד שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁלֹּא נִתְּנָה רְשׁוּת לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְצָרִיךְ לְשַׁלֵּחַ מִתּוֹךְ שְׁאֵלָה וְהִתְבּוֹנְנוּת בּוֹ. ׳וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ׳ - שֶׁכָּתוּב ׳כי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים וגו'׳ (שם ד, לב) (ול) מִקְצֵה ׳הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם׳ - אֲבָל לְמַעְלָה ׳מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם׳, ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח׳ מרעיוניך לִשְׁאֹל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאי שנא, באלין תרין פקודין דאורייתא, דכתיב בהו ׳למען יאריכון ימיך׳ (דברים ה, טז), בדא, ובשלוח הקן. אלא תרין פקודין אלין, כלהו תליין לעילא. אבא ואמא, רזא דזכור ושמור כחדא. ובגיני כך כתיב ׳למען יאריכון ימיך׳. ובשלוח הקן, דכתיב, ׳שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך וגו'׳ (דברים כב, ז), רזא דעלמא עלאה, דלא אתייהיב ביה רשו לאסתכלא, ואצטריך לשלח מגו שאלתא ואסתכלותא ביה. ׳ואת הבנים תקח לך׳ - דכתיב, ׳כי שאל נא לימים ראשונים וגו'׳ (דברים ד, לב) מקצה ׳השמים ועד קצה השמים׳. אבל לעילא ׳מקצה השמים׳, ׳שלח תשלח׳ מרעיוניך למשאל.

התרגום: מה שונה בשתי המצוות הללו של התורה שכתוב בהן ׳למען יאריכון ימיך׳ (דברים ה, טז) - בזה ובשלוח הקן? אלא שתי מצוות אלה כלן תלויות למעלה. אב ואם, סוד של זכור ושמור כאחד, ומשום כך כתוב ׳למען יאריכון ימיך׳ - ובשלוח הקן, שכתוב ׳שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך וגו'׳ (שם כב, ז). הסוד של עולם העליון שלא נתנה רשות להסתכל בו, וצריך לשלח מתוך שאלה והתבוננות בו. ׳ואת הבנים תקח לך׳ - שכתוב ׳כי שאל נא לימים ראשנים וגו'׳ (שם ד, לב) (ול) מקצה ׳השמים ועד קצה השמים׳ - אבל למעלה ׳מקצה השמים׳, ׳שלח תשלח׳ מרעיוניך לשאל.

מן המפרשים

אור החמה: או"א רזא דזכור ושמור פי' (או"א) [אביך ואמך] הנזכר בפסוק הם רזא דזכור ושמור דהיינו ת"ת ומ' ואת ואת לרבו' אביך [ואמך] ממש.

הסולם: למען יאריכון ימיך: משום שיש ימים למעלה, שהם ז' הספירות חג"ת נהי"מ, שבהם תלוים חיי האדם בעולם הזה. ובארנו את אלו הימים של האדם בעולם ההוא, למעלה, בז"ס, וכולם עומדים לפני הקב"ה, ובהם נודע חיי האדם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: