שתי האותיות ושנים עשר שבטי ישראל העליון
יתרו · רעיא מהימנא - סוד שתי המרגליות ושמות הקודש ביום השבת · מאמר 33 · פיסקה 8 · דף צב ע"ב
לשון הזוהר
וְאִינּוּן תְּרֵין (תרומה קל"ב ע"א) אַתְוָון, סַלְּקִין וְנַחְתִּין, וְנָהֲרִין וּמִתְעַטְרִין אַתְוון כ"ב, (ס"א בכ"ב אתוון) כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא. בַּטְשֵׁי בִּתְרֵי (קל"ב.) אַתְוָון קַדְמָאֵי, וְסַלְקֵי לְחָד, בְּשִׁית שְׁבָטִין, וּלְחַד בְּשִׁית שְׁבָטִין אַחֲרָנִין. וְאִלֵּין אִינּוּן י"ב שְׁבָטִין דְּיִשְׂרָאֵל עִלָּאָה.
תרגום
וְאוֹתָן שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת, וּמְאִירוֹת וּמִתְעַטְּרוֹת כ"ב אוֹתִיּוֹת (בכ"ב אוֹתִיּוֹת), כְּלָל שֶׁל הַתּוֹרָה, מַכּוֹת בִּשְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְעוֹלוֹת לְאֶחָד בְּשִׁשָּׁה שְׁבָטִים, וּלְאֶחָד בְּשִׁשָּׁה שְׁבָטִים אֲחֵרִים, וְאֵלֶּה הֵם שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הָעֶלְיוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואינון תרין (תרומה קל"ב ע"א) אתוון, סלקין ונחתין, ונהרין ומתעטרין אתוון כ"ב, (ס"א בכ"ב אתוון) כללא דאורייתא. בטשי בתרי (קל"ב.) אתוון קדמאי, וסלקי לחד, בשית שבטין, ולחד בשית שבטין אחרנין. ואלין אינון י"ב שבטין דישראל עלאה.
התרגום: ואותן שתי האותיות עולות ויורדות, ומאירות ומתעטרות כ"ב אותיות (בכ"ב אותיות), כלל של התורה, מכות בשתי האותיות הראשונות ועולות לאחד בששה שבטים, ולאחד בששה שבטים אחרים, ואלה הם שנים עשר שבטי ישראל העליון.
מן המפרשים
אור החמה: ומתחברן כלהו כחדא ואתעביד רתיכא וכורסייא חדא לההוא מרגלא עילאה ושלטא בעטרוי. העטרות הם י' נקודות דחכמה המתעטרים בראש האותיות כנז' שם בהדיא. כללא דאורייתא מאלף ועד תי"ו: (בששי) [בטשי כצ"ל] בתרי אתוון קדמאי. ת"ש דאלפ"א בית"א…
שער מאמרי רשב"י: שם דף צ"ב ע"ב וז"ל ואינון תרין אתוון סלקין ונחתין ונהרין ומתעטרין כ"ב אתוון כללא דאוריתא בטשי בתרי אתוון קדמאי וסלקי לחד כו'. ענין זה הוא בשבח שתקנו אנשי כנסת הגדולה לומר בתפילת שחרית דיום השבת אל אדון על כל המעשים כו' והנה…
הסולם: ואינון תרין אתוון וכו': ואלו ב' אותיות, דהיינו ב' יודין שבב' שמות אהי"ה יה"ו, העולות ויורדות, ומאירים, ומתעטרים כ"ב אותיות, שהם כלל התורה (כנ"ל אות תקל"ו) מזדווגות בב' אותיות הראשונות של כ"ב אותיות, המסודרות בסדר תשר"ק צפע"ס…