שבועת שקר - פריחת האותיות וסכנת המבול
יתרו · ׳לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא׳ - סוד הצרור החקוק בתהום · מאמר 31 · פיסקה 2 · דף צא ע"ב
לשון הזוהר
וּבְשַׁעֲתָא דְּאוֹמוּ בְּנֵי נָשָׁא אוֹמָאָה לְשַׁקְּרָא, הַהוּא צְרוֹרָא סַלְּקָא לְקַבְּלָא לָהּ לְהַהִיא אוֹמָאָה, כֵּיוָן דְּחָזֵי דְּאִיהוּ דְּשִׁקְרָא. כְּדֵין הַהוּא צְרוֹרָא דְּהֲוָה סָלִיק, תָּב לַאֲחוֹרָא, וּמַיִין אַזְלִין וְשָׁטִין, וְאַתְוָון דְּהַהוּא צְרוֹרָא, פַּרְחָן גּוֹ תְּהוֹמֵי, וְאִתְבַּדְּרָן, וּבָעָאן מַיָּא לְסַלְּקָא לְחַפְיָיא עָלְמָא, וּלְאַהְדָּרָא לֵיהּ כְּמִלְּקַדְּמִין.
תרגום
וּבְשָׁעָה שֶׁנִּשְׁבָּעִים בְּנֵי אָדָם שְׁבוּעָה לַשֶּׁקֶר, אוֹתוֹ הַצְּרוֹר עוֹלֶה לְקַבֵּל אֶת אוֹתָהּ שְׁבוּעָה. כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא שֶׁקֶר, אָז אוֹתוֹ צְרוֹר שֶׁהָיָה עוֹלֶה שָׁב לְאָחוֹר, וְהַמַּיִם הוֹלְכִים וְשָׁטִים, וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ צְרוֹר פּוֹרְחוֹת לְתוֹךְ הַתְּהוֹמוֹת וּמִתְפַּזְּרוֹת, וְרוֹצִים הַמַּיִם לַעֲלוֹת לְכַסּוֹת אֶת הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירוֹ כְּמוֹ מִקֹּדֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובשעתא דאומו בני נשא אומאה לשקרא, ההוא צרורא סלקא לקבלא לה לההיא אומאה, כיון דחזי דאיהו דשקרא. כדין ההוא צרורא דהוה סליק, תב לאחורא, ומיין אזלין ושטין, ואתוון דההוא צרורא, פרחן גו תהומי, ואתבדרן, ובעאן מיא לסלקא לחפייא עלמא, ולאהדרא ליה כמלקדמין.
התרגום: ובשעה שנשבעים בני אדם שבועה לשקר, אותו הצרור עולה לקבל את אותה שבועה. כיון שרואה שהוא שקר, אז אותו צרור שהיה עולה שב לאחור, והמים הולכים ושטים, והאותיות של אותו צרור פורחות לתוך התהומות ומתפזרות, ורוצים המים לעלות לכסות את העולם ולהחזירו כמו מקדם.
מן המפרשים
הסולם: ובשעתא דאומו וכו': ובשעה שבני אדם נשבעים שבועה לשוא, צרור ההיא עולה לקבל שבועה ההיא, כיון שרואה שהיא שקר, אז צרור ההוא שהיה עולה שב לאחור, והמים הולכים ושטים והאותיות של צרור ההוא פורחות תוך התהום ומתפזרות. והמים רוצים לעלות…