צרור השם הקדוש בתהום - המונע עליית המים
יתרו · ׳לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא׳ - סוד הצרור החקוק בתהום · מאמר 31 · פיסקה 1 · דף צא ע"ב
לשון הזוהר
׳לא תִשָּׂא׳ (שמות כ, ז), רָזָא דָּא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד שָׁתִיל עָלְמָא, אַטְבַּע גּוֹ תְּהוֹמֵי, צְרוֹרָא חֲדָא, חֲקִיקָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְאַטְבַּע לָהּ לְגוֹ תְּהוֹמָא. וְכַד מַיָּא בָּעָאן לְסַלְּקָא, חָמָאן רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, חָקִיק עַל הַהוּא צְרוֹרָא, וְתַיְיבִין וּמִשְׁתַּקְּעִין, וְהַדְרִין לַאֲחוֹרָא, וּשְׁמָא דָּא קַיְּימָא עַד יוֹמָא דָּא, גּוֹ תְּהוֹמָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּאוֹמִין בְּנֵי נָשָׁא עַל קְשׁוֹט, בְּקִיּוּמָא דִּקְשׁוֹט, הַהוּא צְרוֹרָא סַלְּקָא, וּמְקַבְּלָא הַהוּא אוֹמָאָה, וְאַהְדָּר וְאִתְקַיַּים עַל תְּהוֹמָא, וְעָלְמָא אִתְקַיַּים, וְהַהוּא אוֹמָאָה דִּקְשׁוֹט קַיָּים עָלְמָא.
תרגום
׳לֹא תִשָּׂא׳ (שמות כ, ז). אֶת - הַסּוֹד הַזֶּה הֲרֵי בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים, מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁתַל אֶת הָעוֹלָם, הִטְבִּיעַ בְּתוֹךְ הַתְּהוֹמוֹת צְרוֹר אֶחָד חָקוּק בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְהִטְבִּיעַ אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַתְּהוֹם, וּכְשֶׁהַמַּיִם רוֹצִים לַעֲלוֹת, הֵם רוֹאִים אֶת סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חָקוּק עַל אוֹתוֹ צְרוֹר, וְשָׁבִים וְנִשְׁקָעִים וְחוֹזְרִים לְאָחוֹר, וְהַשֵּׁם הַזֶּה עוֹמֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה בְּתוֹךְ הַתְּהוֹם. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּשְׁבָּעִים בְּנֵי אָדָם עַל אֱמֶת, בְּקִיּוּם שֶׁל אֱמֶת, אוֹתוֹ הַצְּרוֹר עוֹלֶה וּמְקַבֵּל אֶת אוֹתָהּ שְׁבוּעָה, וְחוֹזֵר וּמִתְקַיֵּם עַל הַתְּהוֹם וְהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, וְאוֹתָהּ שְׁבוּעַת אֱמֶת מְקַיֶּמֶת אֶת הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳לא תשא׳ (שמות כ, ז), רזא דא הא אוקמוה חברייא. בגין דקודשא בריך הוא כד שתיל עלמא, אטבע גו תהומי, צרורא חדא, חקיקא בשמא קדישא, ואטבע לה לגו תהומא. וכד מיא בעאן לסלקא, חמאן רזא דשמא קדישא, חקיק על ההוא צרורא, ותייבין ומשתקעין, והדרין לאחורא, ושמא דא קיימא עד יומא דא, גו תהומא. ובשעתא דאומין בני נשא על קשוט, בקיומא דקשוט, ההוא צרורא סלקא, ומקבלא ההוא אומאה, ואהדר ואתקיים על תהומא, ועלמא אתקיים, וההוא אומאה דקשוט קיים עלמא.
התרגום: ׳לא תשא׳ (שמות כ, ז). את - הסוד הזה הרי בארו החברים, משום שכשהקדוש ברוך הוא שתל את העולם, הטביע בתוך התהומות צרור אחד חקוק בשם הקדוש, והטביע אותו בתוך התהום, וכשהמים רוצים לעלות, הם רואים את סוד השם הקדוש חקוק על אותו צרור, ושבים ונשקעים וחוזרים לאחור, והשם הזה עומד עד היום הזה בתוך התהום. ובשעה שנשבעים בני אדם על אמת, בקיום של אמת, אותו הצרור עולה ומקבל את אותה שבועה, וחוזר ומתקים על התהום והעולם מתקים, ואותה שבועת אמת מקימת את העולם.
מן המפרשים
אור החמה: לא תשא וגו' שיבוש הוא שנפל בספרים כי הוא התחלת לשון ר"מ והמדפיס הכניסו בתוך לשון הזוהר ושלא במקומו. אלא ה"ג חד הוא כד לא מתתקן וגו':
הסולם: לא תשא: סוד הזה כבר העמידוהו החברים. כי הקב"ה, כששתל העולם הטביע תוך התהומות צרור אחד, דהיינו רסיס אבן, חקוק בשם הקדוש, והטביע אותו בתוך התהום. וכשהמים רוצים לעלות, להטביע העולם רואים סוד השם הקדוש חקוק על צרור ההוא, ושבים…