ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 3: ׳והלכו עמים רבים... אל הר ה׳ - הר לגרים ובית לישראל › פיסקה 4 (ע ע"א)

אל משה אל המדבר - הר האלהים כמקום גיור

יתרו · ׳והלכו עמים רבים... אל הר ה׳ - הר לגרים ובית לישראל · מאמר 3 · פיסקה 4 · דף ע ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי מָה כְּתִיב הָכָא בְּיִתְרוֹ ׳וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבַנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה וְגו'׳. כֵּיוָן דִכְתִיב ׳אֶל מֹשֶׁה׳ אַמָּאי כְּתִיב ׳אֶל הַמִּדְבָּר׳. אֶלָּא עִיקָרָא דְכֹלָא לְמָה דַהֲוָה אָתֵי אֶל הַמִּדְבָּר. וּמָאן אִיהוּ ׳הַר הָאֱלהִים׳ דְדָּא אִיהוּ אֲתַר לְגַיוּרֵי לְאִתְגַיְירָא וְעַל דָא כְּתִיב ׳אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר׳ - לְמֹשֶׁה לְגַיְירָא לוֹן וּלְאַעָלָא לוֹן תֵחוֹת גַּדְפֵי שְׁכִינְתָּא אֶל הַמִּדְבָּר הֲווּ אַתְיָין דְּאִיהוּ ׳הַר הָאֱלֹהִים׳ לְמֶעְבָּד נַפְשָׁיְיהוּ וּבְגִין כַּךְ קַיְּימָא הַהוּא אֲתָר, בְּרָזָא דְּהַר דְּכָל מַאן דְּאָתֵי זָכֵי בֵּיהּ. וְאִקְרֵי (ויקרא קס"ח ע"א) גֵּר צֶדֶק. וְהָא אוֹקִימְנָא, גֵּר - אַף עַל גַּב דְּאִתְדַּבָּק בַּאֲתָר דָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, כֵּיוָן דְּשָׁבַק עִמֵּיהּ וַאֲבַהְתוֹי (ואתדבק בבריתו), גֵּר (צדק) אִקְרֵי, כְּמַאן דְּשַׁוֵּי מָדוֹרֵיהּ בַּאֲתָר דְּלָא יָדַע מִקַּדְמַת דְּנָא.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב כָּאן בְּיִתְרוֹ, ׳וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (שמות יח, ה). כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳אֶל מֹשֶׁה׳, לָמָּה כָּתוּב ׳אֶל הַמִּדְבָּר׳? אֶלָּא הָעִקָּר שֶׁל הַכֹּל לְמַה שֶּׁהָיָה בָּא, אֶל הַמִּדְבָּר. וּמַהוּ? ׳הַר הָאֱלֹהִים׳, שֶׁזֶּהוּ מָקוֹם לְגֵרִים לְהִתְגַּיֵּר. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר׳ - לְמֹשֶׁה לְגַיֵּר אוֹתָם וּלְהַכְנִיסָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. אֶל הַמִּדְבָּר הָיוּ בָּאִים, שֶׁהוּא ׳הַר הָאֱלֹהִים׳, לַעֲשׂוֹת נַפְשׁוֹתָם. וְלָכֵן עוֹמֵד אוֹתוֹ מָקוֹם בְּסוֹד שֶׁל הַר, שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא זוֹכֶה בּוֹ. וְנִקְרָא גֵּר צֶדֶק. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, גֵּר - אַף עַל גַּב שֶׁנִּדְבָּק בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן זֶה, כֵּיוָן שֶׁעָזַב אֶת עַמּוֹ וְאֶת אֲבוֹתָיו (ונדבק בבריתו), גֵּר (צֶדֶק) נִקְרָא, כְּמִי שֶׁשָּׂם מְדוֹרוֹ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הִכִּיר מִקֹּדֶם לָכֵן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי מה כתיב הכא ביתרו ׳ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה וגו'׳. כיון דכתיב ׳אל משה׳ אמאי כתיב ׳אל המדבר׳. אלא עיקרא דכלא למה דהוה אתי אל המדבר. ומאן איהו ׳הר האלהים׳ דדא איהו אתר לגיורי לאתגיירא ועל דא כתיב ׳אל משה אל המדבר׳ - למשה לגיירא לון ולאעלא לון תחות גדפי שכינתא אל המדבר הוו אתיין דאיהו ׳הר האלהים׳ למעבד נפשייהו ובגין כך קיימא ההוא אתר, ברזא דהר דכל מאן דאתי זכי ביה. ואקרי (ויקרא קס"ח ע"א) גר צדק. והא אוקימנא, גר - אף על גב דאתדבק באתר דא עלאה קדישא, כיון דשבק עמיה ואבהתוי (ואתדבק בבריתו), גר (צדק) אקרי, כמאן דשוי מדוריה באתר דלא ידע מקדמת דנא.

התרגום: בא וראה מה כתוב כאן ביתרו, ׳ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה וגו'׳ (שמות יח, ה). כיון שכתוב ׳אל משה׳, למה כתוב ׳אל המדבר׳? אלא העקר של הכל למה שהיה בא, אל המדבר. ומהו? ׳הר האלהים׳, שזהו מקום לגרים להתגיר. ועל זה כתוב ׳אל משה אל המדבר׳ - למשה לגיר אותם ולהכניסם תחת כנפי השכינה. אל המדבר היו באים, שהוא ׳הר האלהים׳, לעשות נפשותם. ולכן עומד אותו מקום בסוד של הר, שכל מי שבא זוכה בו. ונקרא גר צדק. והרי בארנו, גר - אף על גב שנדבק במקום קדוש עליון זה, כיון שעזב את עמו ואת אבותיו (ונדבק בבריתו), גר (צדק) נקרא, כמי ששם מדורו במקום שלא הכיר מקדם לכן.

מן המפרשים

הסולם: תא חזי מה וכו': בוא וראה, מה כתוב כאן ביתרו. ויבא יתרו וגו' אל משה אל המדבר. שואל, כיון שכתוב, אל משה למה כתוב אל המדבר. ומשיב, אלא עיקר הכל הוא מה שיתרו בא אל המדבר, ומי הוא. הוא הר האלקים, שזהו המקום לגרים להתגייר. ועל כן…

נפש דוד: למעבד נפשיי': הלשון מגומגם. איפשר הוא כלשון המקרא "את הנפש אשר עשו בחרן". ואיפשר צ"ל "לשעבד נפשיי' ", וכד"א (בתגרום שם) "די שעבידו לאורייתא", ור"ל לשעבד עצמם לעבודת האלהים וכד"א תעבדון את האלהים על ההר הזה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: