ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 4לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת יתרו · מאמר 3

׳והלכו עמים רבים... אל הר ה׳

זוהר ח"ב, פרשת יתרו, דף סט:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

הר לגרים ובית לישראל

והלכו עמים רבים - עתיד הגרים להיכנס תחת כנפי השכינה

וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה.׳וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה׳ (שמות יח, ה). פָּתַחרשב"י וְאָמַר, ׳וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יהו"ה וְגוֹ'׳ (ישעיה ב, ג). פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. אֲבָלכעת יפרש ענין אחר בפסוק כי עֲתִידִים שְׁאָר הָעַמִּים לָלֶכֶת וּלְכַתֵּת רַגְלֵיהֶם[לכתת דרך שאחזו בה, וללכת ברגליהם] כדי לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.וזהו שאמר הפסוק ׳לְכוּ וְנַעֲלֶה׳בלשון עלייה- כי - כָּל אֱלִילֵי הָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם יְרִידָה,אבל וּמִי שֶׁנִּדְבָּק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּאאף אם הוא משאר העמים יֵשׁ לוֹ עֲלִיָּה.ויבאר המשך הפסוק בישעיה לכו ונעלה

בלשון הזוהר

׳וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה׳ (שמות יח, ה). פָּתַח וְאָמַר, ׳וְהָלְכוּ עַמִּים רָבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יהו"ה וְגוֹ'׳ (ישעיהו ב, ג). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ בְּכַמָּה אֲתָר. אֲבָל זְמִינִין שְׁאַר עַמִּין לְמֵהַךְ וּלְכַתְּתָא רַגְלַיְיהוּ, לְמֵיעַל תְּחוֹת גַּדְפֵּי דִּשְׁכִינְתָּא. ׳לְכוּ וְנַעֲלֶה׳ - כָּל טַעֲוָון דְּעָלְמָא אִית לוֹן יְרִידָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַאן דְּאִתְדַּבָּק בֵּיהּ, אִית בֵּיהּ עֲלִיָּה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הר לאברהם ובית ליעקב - שני שמות למקום אחד

׳אֶל הַר יהו"ה׳ - זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יהו"ה יֵרָאֶה׳ (בראשית כב, יד) - שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם קָרָא לוֹ הַר.פסחים פח. נקודת החיבור שבו הגרים יכולים להתקבל ולהתחבר אל ענין ההר. וביאור ענין של הר כדרשת הגמ' [פסחים פח.] מַה הַר הֶפְקֵר לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה בָּעוֹלָם, להיכנס תחת כנפי השכינה שאין צריך רשות לעלות לשם אַף מָקוֹם קָדוֹשׁ זֶה דרגה הרוחנית הזו של מקום קבלת הגרים שבשכינה הֶפְקֵר לְקַבֵּל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה בָּעוֹלָם. וכל הרוצה יבוא ויטול ׳אֶל בֵּית׳ - זֶה יַעֲקֹב,מצד הארת תפארת שֶׁקָּרָא לְמָקוֹם זֶה בַּיִת, כי המלכות היא בית אל התפארת שֶׁכָּתוּב ׳אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים׳ ובחינת ההר הוא לשאר העמים שזה מצד אברהם שהוא אב המון גוים, אבל 'בית' הוא ביחס לישראל בהתייחדות אשה עם בעלה. ולזה אמר 'אין זה' היינו לכל אחד כי אם 'בית' אלוהים שנועד לכנסת ישראל כשרוצה להתייחד עם ז"א [ביסוד דמלכות] (שם כח, יז).

בלשון הזוהר

׳אֶל הַר יהו"ה׳ - דָּא אַבְרָהָם, דִּכְתִּיב, ׳אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יהו"ה יֵרָאֶה׳ (בראשית כב, יד) - דְּהָא אַבְרָהָם קָרֵי לֵיהּ הַר. מַה הַר הֶפְקֵירָא לְכָל מַאן דְּבָעֵי בְּעָלְמָא, אוּף אֲתָר דָּא קַדִּישָׁא, הֶפְקֵירָא לְקַבְּלָא לְכָל מַאן דְּבָעֵי בְּעָלְמָא. ׳אֶל בֵּית׳ - דָּא יַעֲקֹב, דְּקָרָא לְהַאי אֲתָר בַּיִת, דִּכְתִּיב, ׳אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלהִים׳ (בראשית כח, יז).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הר לעמים ובית לישראל - שני יחסים במקום אחד

דָּבָר אַחֵר, ׳הַר׳ וּ ׳בַיִת׳ - אַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל דַּרְגָּה אַחַת,עדיין יש מַעֲלָה לָזֶהלבית יותר מִן זֶה מן ההר. ׳הַר׳הוא ביחס לִשְׁאָר הָעַמִּים, כְּשֶׁבָּאִים לְהִכָּנֵס תַּחַת כְּנָפָיו. שניתנה להם ההורמנותא לכך, וכמבואר בפסוק שיאמרו 'לכו ונעלה' וכמבואר בפסוק 'עמים הר יקראו', אבל ׳בַּיִת׳הוא ביחס פנימי לְיִשְׂרָאֵל,בדווקא שהורתם ולידתם בקדושה [ציון ביסוד, ומלכות דנוקבא] לִהְיוֹת עִמָּםבשני הופעות א. כְּמוֹ אִשָּׁה לְבַעְלָהּ, בְּדִיּוּר אֶחָד בְּשִׂמְחָה,ב. וְרוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶם כְּאֵם עַל הַבָּנִים. ואף שגם הגרים חוסים תחת כנפי האם, מ"מ ישראל שהם בני מעיה - תחתיה ממש, ויורשים נשמה מתוכיות פנימיותה.

בלשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳הַר׳ וּ ׳בַיִת׳ - אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא חַד דַּרְגָּא, סְלִיקוּ לְדָא מִן דָּא. ׳הַר׳, לִשְׁאַר עַמִּין, כַּד אָתָאן לְאָעָלָא תְּחוֹת גַּדְפּוֹי. ׳בַּיִת׳, לְיִשְׂרָאֵל, לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן כְּאִתְּתָא בְּבַעְלָהּ, בְּדִיּוּרָא חַד בְּחֶדְוָוה, וּרְבִיעָא עָלַיְיהוּ כְּאִימָּא עַל בְּנִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אל משה אל המדבר - הר האלהים כמקום גיור

בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב כָּאן בְּיִתְרוֹ, ׳וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ויש לשאול (שמות יח, ה). כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳אֶל מֹשֶׁה׳, לָמָּה כָּתוּב ׳אֶל הַמִּדְבָּר׳הרי משה רבינו נמצא במדבר? אֶלָּאהדגיש הכתוב כי הָעִקָּר שֶׁל הַכֹּל לְמַה שֶּׁהָיָה בָּא, ׳אֶל הַמִּדְבָּר׳. וּמַהוּ?אותו ענין שיש במדבר הוא ׳הַר הָאֱלֹהִים׳, שֶׁזֶּהוּ מָקוֹם לְגֵרִים לְהִתְגַּיֵּר.ומשום וְעַל זֶה כָּתוּב ׳אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר׳אל כדי על דרך שדרשו חז"ל את הנפש אשר עשו בחרן, לשעבד עצמם לעבודת האלהים - לְמֹשֶׁה לְגַיֵּר אוֹתָם וּלְהַכְנִיסָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. ׳אֶל הַמִּדְבָּר׳ הָיוּ בָּאִים, שֶׁהוּא ׳הַר הָאֱלֹהִים׳, לַעֲשׂוֹת נַפְשׁוֹתָם. וְלָכֵן עוֹמֵד אוֹתוֹ מָקוֹם בְּסוֹד שֶׁל הַר, שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא זוֹכֶה בּוֹ. וְנִקְרָא גֵּר צֶדֶק. מצד שזוכה להידבק בבחינת צדק שבשכינה, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ,מפני מה נקרא ׳גֵּר׳ - אַף עַל גַּב שֶׁנִּדְבָּק בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן זֶה, כֵּיוָן שֶׁעָזַב אֶת עַמּוֹ וְאֶת אֲבוֹתָיומשום כך (ונדבק בבריתו), גֵּר (צֶדֶק) נִקְרָא, כְּמִי שֶׁשָּׂם מְדוֹרוֹ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הִכִּיר מִקֹּדֶם לָכֵן. היא השכינה הנקראת צדק.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי מָה כְּתִיב הָכָא בְּיִתְרוֹ, ׳וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבַנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה וְגו'׳ (שמות יח, ה). כֵּיוָן דִכְתִיב ׳אֶל מֹשֶׁה׳, אַמָּאי כְּתִיב ׳אֶל הַמִּדְבָּר׳. אֶלָּא עִיקָרָא דְכֹלָא לְמָה דַהֲוָה אָתֵי, ׳אֶל הַמִּדְבָּר׳. וּמָאן אִיהוּ. ׳הַר הָאֱלהִים׳, דְּדָא אִיהוּ אֲתַר לְגַיוּרֵי לְאִתְגַיְירָא. וְעַל דָא כְּתִיב ׳אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר׳ - לְמֹשֶׁה לְגַיְירָא לוֹן וּלְאַעָלָא לוֹן תְּחוֹת גַּדְפֵי שְׁכִינְתָּא. ׳אֶל הַמִּדְבָּר׳ הֲווּ אַתְיָין, דְּאִיהוּ ׳הַר הָאֱלֹהִים׳, לְמֶעְבָּד נַפְשָׁיְיהוּ. וּבְגִין כַּךְ קַיְּימָא הַהוּא אֲתָר, בְּרָזָא דְּהַר, דְּכָל מַאן דְּאָתֵי זָכֵי בֵּיהּ. וְאִקְרֵי גֵּר צֶדֶק. וְהָא אוֹקִימְנָא, ׳גֵּר׳ - אַף עַל גַּב דְּאִתְדַּבָּק בַּאֲתָר דָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, כֵּיוָן דְּשָׁבַק עִמֵּיהּ וַאֲבַהְתוֹי (ואתדבק בבריתו), גֵּר (צדק) אִקְרֵי, כְּמַאן דְּשַׁוֵּי מָדוֹרֵיהּ בַּאֲתָר דְּלָא יָדַע מִקַּדְמַת דְּנָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳זה ספר תולדות אדם ביום ברא אלהים אדם׳

שני ה'אדם' ורזי הפרצוף

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.