ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 27: ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - סוד שלוש הסעודות וזיווג המטרוניתא › פיסקה 6 (פח ע"א)

שלוש הסעודות כמהימנותא - עתיקא קדישא זעיר אנפין וחקל תפוחין

יתרו · ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - סוד שלוש הסעודות וזיווג המטרוניתא · מאמר 27 · פיסקה 6 · דף פח ע"א

לשון הזוהר

וְעַל דָּא בָּעֵי בַּר נָשׁ, לְאִתְעַנְגָּא תְּלַת זִמְנִין אִלֵּין, דְּהָא בְּהָא תַּלְיָא מְהֵימָנוּתָא דִּלְעֵילָּא, בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וּבִזְעֵיר אַפִּין, וּבְחַקְלָא דְּתַפּוּחִין. וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאִתְעַנְגָּא בְּהוּ, וּלְמֵחדֵי בְּהוּ. וּמַאן דְּגָרַע סְעוּדָתָא מִנַיְיהוּ, אַחְזֵי פְּגִימוּתָא לְעֵילָא וְעוֹנְשֵׁיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ סַגִּי. בְּגִינֵי כַּךְ, בָּעֵי לְסַדְּרָא פָּתוֹרֵיהּ, תְּלַת זִמְנֵי, מִכַּד עָייִל שַׁבְּתָא, וְלָא יִשְׁתְּכַּח פָּתוֹרֵיהּ רֵיקָנַיָּא, וְתִשְׁרֵי בִּרְכְתָא עֲלֵיהּ, כָּל שְׁאַר יוֹמֵי דְּשַׁבְּתָא. וּבְהַאי מִלָּה, אַחְזֵי, וְתָלֵי מְהֵימָנוּתָא לְעֵילָּא.

תרגום

וְעַל זֶה צָרִיךְ אָדָם לְהִתְעַנֵּג שְׁלֹשׁ הַפְּעָמִים הַלָּלוּ, שֶׁהֲרֵי בָּזֶה תְּלוּיָה הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה - בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וּבִזְעֵיר אַנְפִּין, וּבַחֲקַל תַּפּוּחִין. וְצָרִיךְ אָדָם לְהִתְעַנֵּג בָּהֶם וְלִשְׂמֹחַ בָּהֶם. וּמִי שֶׁגּוֹרֵעַ סְעוּדָה מֵהֶם, מַרְאֶה פְּגָם לְמַעְלָה, וְעָנְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם הַהוּא גָּדוֹל. מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לְסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מִשֶּׁנִּכְנֶסֶת שַׁבָּת, וְלֹא יִמָּצֵא שֻׁלְחָנוֹ רֵיק, וְתִשְׁרֶה עָלָיו הַבְּרָכָה כָּל שְׁאָר יְמוֹת הַשַּׁבָּת, וּבַדָּבָר הַזֶּה מַרְאֶה וְתוֹלֶה אֶת הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא בעי בר נש, לאתענגא תלת זמנין אלין, דהא בהא תליא מהימנותא דלעילא, בעתיקא קדישא, ובזעיר אפין, ובחקלא דתפוחין. ובעי בר נש לאתענגא בהו, ולמחדי בהו. ומאן דגרע סעודתא מנייהו, אחזי פגימותא לעילא ועונשיה דההוא בר נש סגי. בגיני כך, בעי לסדרא פתוריה, תלת זמני, מכד עייל שבתא, ולא ישתכח פתוריה ריקניא, ותשרי ברכתא עליה, כל שאר יומי דשבתא. ובהאי מלה, אחזי, ותלי מהימנותא לעילא.

התרגום: ועל זה צריך אדם להתענג שלש הפעמים הללו, שהרי בזה תלויה האמונה העליונה - בעתיקא קדישא, ובזעיר אנפין, ובחקל תפוחין. וצריך אדם להתענג בהם ולשמח בהם. ומי שגורע סעודה מהם, מראה פגם למעלה, וענשו של האדם ההוא גדול. משום כך צריך לסדר שלחנו שלש פעמים משנכנסת שבת, ולא ימצא שלחנו ריק, ותשרה עליו הברכה כל שאר ימות השבת, ובדבר הזה מראה ותולה את האמונה העליונה.

מן המפרשים

אור החמה: בעתיקא קדישא ובז"א ובחקלא. הגם שאין סדר ג' סעודות כך כדמפרש ואזיל. מ"מ סדר חשיבותם ומעלתם נקיט ואזיל. דא סעודתא חדא לקבל עתיקא קדישא וגו' דא סעודתא תנינא לקבל חקלא דתפוחין וגו' ע"כ לא סדר הסעודות קאמר דעד כאן לא קא מיבעיא לר'…

הסולם: ועל דא בעי וכו': ועל כן צריך האדם להתענג אלו ג' פעמים כי בזה תלויה האמונה שלמעלה, בעתיקא קדישא, ובזעיר אנפין, ובשדה תפוחים הקדושים, דהיינו שז"א מקבל מעתיקא ומשפיע למלכות כנ"ל. וצריך האדם להתענג בהם ולשמוח בהם. ומי שגורע סעודה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר