בביתי ובחומותי יד ושם - נשמות קדושות ליודע הסוד
יתרו · ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - סוד שלוש הסעודות וזיווג המטרוניתא · מאמר 27 · פיסקה 36 · דף פט ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, תָּא חֲזֵי, ׳וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי׳, מַהוּ בֵּיתִי. כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא׳ (במדבר יב, ז). (שמא דקודשא בריך הוא אקרי בית) וּבְחוֹמוֹתַי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳עַל חוֹמוֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ ם הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים יָד וָשֵׁם, כְּלוֹמַר דְּיִשְׁלְפוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין מִדּוּכְתָּא דָּא׳ (ישעיהו סב, ו). וְהַהוּא יַד, חוּלָק בְּאַשְׁלָמוּתָא. טַב, מַלְיָא מִבְּנִין וּמִבְּנָתָן. ׳שֵׁם עוֹלָם אֶתֵּן לוֹ׳ - לְהַהוּא חוּלָק שְׁלִים. ׳אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת׳ - לְדָרֵי דָּרִין. דָּבָר אַחֵר אֶתֵּן לוֹ לְהַהוּא דְּיָדַע רָזָא דְּמִלָּה, וְיִתְכְּוַון בְּמָה דְּבָעֵי לְכַוְּונָא.
תרגום
אָמַר לוֹ, בֹּא וּרְאֵה, ׳וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי׳ - מַה זֶּה בְּבֵיתִי? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא׳ (במדבר יב, ז) - (שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה נִקְרָא בֵּית) וּבְחוֹמֹתַי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁ לם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים׳ (ישעיה סב). יָד וָשֵׁם, כְּלוֹמַר, שֶׁיּוֹצִיאוּ נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת מִמָּקוֹם זֶה. וְאוֹתָהּ יָד, חֵלֶק הַשְּׁלֵמוּת, טוֹב מָלֵא ׳מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת. שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ׳ (ישעיה נו, ה) - לְאוֹתוֹ חֵלֶק שָׁלֵם, ׳אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת׳ - לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. דָּבָר אַחֵר אֶתֶּן לוֹ - לְאוֹתוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ סוֹד הַדָּבָר וְיִתְכַּוֵּן בְּמַה שֶּׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, תא חזי, ׳ונתתי להם בביתי׳, מהו ביתי. כמה דאת אמר ׳בכל ביתי נאמן הוא׳ (במדבר יב, ז). (שמא דקודשא בריך הוא אקרי בית) ובחומותי, כמה דאת אמר ׳על חומותיך ירושל ם הפקדתי שומרים יד ושם, כלומר דישלפון נשמתין קדישין מדוכתא דא׳ (ישעיהו סב, ו). וההוא יד, חולק באשלמותא. טב, מליא מבנין ומבנתן. ׳שם עולם אתן לו׳ - לההוא חולק שלים. ׳אשר לא יכרת׳ - לדרי דרין. דבר אחר אתן לו לההוא דידע רזא דמלה, ויתכוון במה דבעי לכוונא.
התרגום: אמר לו, בא וראה, ׳ונתתי להם בביתי׳ - מה זה בביתי? כמו שנאמר ׳בכל ביתי נאמן הוא׳ (במדבר יב, ז) - (שמו של הקב"ה נקרא בית) ובחומתי, כמו שנאמר ׳על חומתיך ירוש לם הפקדתי שמרים׳ (ישעיה סב). יד ושם, כלומר, שיוציאו נשמות קדושות ממקום זה. ואותה יד, חלק השלמות, טוב מלא ׳מבנים ומבנות. שם עולם אתן לו׳ (ישעיה נו, ה) - לאותו חלק שלם, ׳אשר לא יכרת׳ - לדורי דורות. דבר אחר אתן לו - לאותו שיודע סוד הדבר ויתכון במה שצריך לכון.
מן המפרשים
אור החמה: ד"א לו לההוא דידע וגומר לפי זה יהיה בחינת שכר כי אותם שעושים ענין מצוה זו סריסים וגומר יהיה להם יד ושם אמנם היודעים הסוד ומכוונים אליו סוד כוונתו זוכים אל מעלה נוספת דהיינו חד או תרי בדרא שכרו שם עולם דהיינו שיהיה לדרי דרין.…
אור יקר: שומרים, יד ושם דישלפון, ירצה שיש להט י׳׳ד מקום, ושם לבוש להתלבש, והם שתי בחינות לצדיקים בג״ע, הא׳ יד חופה ומקום שמתעדן בו, הב׳ שם שהוא לבוש כי מלת שם הוא לבוש כדפי׳ בכמה דוכתי, לבוש הא״ס שמו ודאי נקרא חותם׳ אמת שאין בו שקר ולא…
הסולם: אמר ליה תא חזי וכו': א"ל בוא וראה, ונתתי להם בביתי. מהו ביתי. הוא כש"א, בכל ביתי נאמן הוא. שהוא השכינה הנקראת בית. ובחומותי, הוא כמש"א, על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים. שהוא חיצוניות השכינה. יד ושם, כלומר שיוציאו נשמות קדושות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: