קולך זו נשמת האדם - קנאת ה' לשמו בקצף על הפה
יתרו · ׳לא תעשה לך פסל וכל תמונה׳ - איסור חידוש תורה ושקר בברית · מאמר 24 · פיסקה 3 · דף פז ע"א
לשון הזוהר
(רבי יהודה אומר מהכא) כְּמָה דְּתָנֵינָן, ׳לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ׳ (קהלת ה, ה). קוֹלֶךָ: דָּא הִיא נִשְׁמָתֵיהּ דְּבַר נָשׁ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, עַל דָּא כְּתִיב, כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּקַנִּי לִשְׁמֵיהּ בְּכֹלָּא. אִי בְּגִין פַּרְצוּפִין מְקַנִּי לִשְׁמֵיהּ, מִשּׁוּם דִּמְשַׁקֵּר בִּשְׁמֵיהּ. אִי מִשּׁוּם אוֹרַיְיתָא.
תרגום
(רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִכָּאן) כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, ׳לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךְ׳ (קהלת ה, ה) - קוֹלֶךְ - זוֹהִי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, עַל זֶה כָּתוּב כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ אֵל קַנָּא. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁמְּקַנֵּא לִשְׁמוֹ בַּכֹּל. אִם מִשּׁוּם הַפַּרְצוּפִים מְקַנֵּא לִשְׁמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ, אוֹ מִשּׁוּם הַתּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (רבי יהודה אומר מהכא) כמה דתנינן, ׳למה יקצף האלהים על קולך׳ (קהלת ה, ה). קולך: דא היא נשמתיה דבר נש. אמר רבי חייא, על דא כתיב, כי יהו"ה אלהיך אל קנא. מאי טעמא. משום דקני לשמיה בכלא. אי בגין פרצופין מקני לשמיה, משום דמשקר בשמיה. אי משום אורייתא.
התרגום: (רבי יהודה אומר מכאן) כמו ששנינו, ׳למה יקצף האלהים על קולך׳ (קהלת ה, ה) - קולך - זוהי נשמתו של האדם. אמר רבי חייא, על זה כתוב כי ה' אלהיך אל קנא. מה הטעם? משום שמקנא לשמו בכל. אם משום הפרצופים מקנא לשמו, משום שמשקר בשמו, או משום התורה.
מן המפרשים
אור החמה: א"ר חייא כתיב כי ה' אלהיך וגומר פי' כי ר' חייא רוצה להכריח ב' פי' בפסוק הזה ושניהם כא' טובים גם פי' ר' יוסי גם פי' ר' יצחק וביאר הטעם כי שני הדברים א' הם וכולם תלויים בשמו ית' והוא כי הנה שמו ית' יהו"ה הוא סוד צורת פרצופו ית'…
הסולם: ר' יהודה אומר וכו': רי"א מכאן, כמו שלמדנו, למה יקצוף אלקים על קולך. קולך, זה הוא נשמתו של אדם. אמר ר' חייא, על זה כתוב, כי ה' אלקיך אל קנא הוא. מה הטעם. משום שמקנא לשמו בכל, אם בשביל צורת פנים מקנא לשמו, משום שמשקר בשמו. אם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: