אלהים את כל הדברים האלה - פירוש כל מילה בפסוק
יתרו · ׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׳ - סוד הדיבור והיובל במתן תורה · מאמר 20 · פיסקה 19 · דף פג ע"ב
לשון הזוהר
אֱלהִים: דָּא גְּבוּרָא. אֵת: דְּאִתְכְּלִיל בִּימִינָא, כְּמָה דְּתָנֵינָן ׳אֵת הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, א), דְּאִיהוּ יְמִינָא. ׳וְאֵת הָאָרֶץ׳, דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא. דִּכְתִּיב, ׳אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם׳ (ישעיהו מח, יג). וִימִינָא דָּא הוּא ׳אֵת. כָּל׳ - לְאַכְלְלָא כָּל שְׁאַר כִּתְרִין. הַדְּבָרִים: מִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא הָאֵלֶּה: כָּל אִינּוּן טַעֲמִין, כָּל אִינּוּן רָזִין, כָּל אִינּוּן סִתְרִין, גִּזְרִין וְעוֹנָשִׁין.
תרגום
אֱלֹהִים - זוֹ גְבוּרָה. אֵת - שֶׁנִּכְלָל בַּיָּמִין, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ אֵת הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא יָמִין, וְאֵת הָאָרֶץ שֶׁהוּא שְׂמֹאל, שֶׁכָּתוּב ׳אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם׳ (ישעיה מח) - וְיָמִין זֶה הוּא אֵת. כָּל - לִכְלֹל אֶת כָּל שְׁאָר הַכְּתָרִים. הַדְּבָרִים - מִתְקַשְּׁרִים זֶה בָּזֶה. הָאֵלֶּה - כָּל אוֹתָם טְעָמִים, כָּל אוֹתָם סוֹדוֹת, כָּל אוֹתָם סְתָרִים, גְּזֵרוֹת וָעֳנָשִׁים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלהים: דא גבורא. את: דאתכליל בימינא, כמה דתנינן ׳את השמים׳ (בראשית א, א), דאיהו ימינא. ׳ואת הארץ׳, דאיהו שמאלא. דכתיב, ׳אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים׳ (ישעיהו מח, יג). וימינא דא הוא ׳את. כל׳ - לאכללא כל שאר כתרין. הדברים: מתקשרן דא בדא האלה: כל אינון טעמין, כל אינון רזין, כל אינון סתרין, גזרין ועונשין.
התרגום: אלהים - זו גבורה. את - שנכלל בימין, כמו ששנינו את השמים שהוא ימין, ואת הארץ שהוא שמאל, שכתוב ׳אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים׳ (ישעיה מח) - וימין זה הוא את. כל - לכלל את כל שאר הכתרים. הדברים - מתקשרים זה בזה. האלה - כל אותם טעמים, כל אותם סודות, כל אותם סתרים, גזרות וענשים.
מן המפרשים
הסולם: אלקים דא גבורה וכו': וידבר אלקים, הנה השם אלקים, הוא גבורה, את, יורה שנכלל בימין. כמו שלמדנו, את השמים הוא ימין ואת הארץ הוא שמאל, שכתוב, אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים , וימין, זה הוא את. דהיינו חסד. כל, בא לכלול כל שאר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: