מתן תורה מצד הגבורה - שהוחזרה לימין
יתרו · ׳ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר׳ - סוד הקול הכולל בשלושת החשכים · מאמר 18 · פיסקה 4 · דף פא ע"א
לשון הזוהר
תָּנָא, ר' יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּסְטַר גְּבוּרָה, אוֹרַיְיתָא אִתְיְיהִיבַת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִי הָכִי בִּסְטַר שְׂמָאלָא הֲוִי. אָמַר לֵיהּ, אִתְהַדַּר לִימִינָא. דִּכְתִּיב, ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב). וּכְתִיב ׳יְמִינְךָ יהו"ה נְאְדָּרִי בַּכֹּחַ וְגוֹ'׳ (שמות טו, ו). אַשְׁכְּחָן שְׂמָאלָא דְּאִתְחַזָּר לִימִינָא, וִימִינָא לִשְׂמָאלָא, הָא גְּבוּרָה לִשְׂמָאלָא (דבר אחר לימינא).
תרגום
שָׁנִינוּ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּצַד הַגְּבוּרָה נִתְּנָה הַתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כָּךְ, הִיא הָיְתָה בְּצַד שְׂמֹאל? אָמַר לוֹ, הָחְזְרָה לְיָמִין, שֶׁכָּתוּב ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), וְכָתוּב ׳יְמִינְךְ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ וְגוֹ'׳. מָצָאנוּ שְׂמֹאל שֶׁהָחְזַר לְיָמִין, וְיָמִין לִשְׂמֹאל. הֲרֵי גְּבוּרָה לִשְּׂמֹאל (לְיָמִין).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תנא, ר' יהודה אומר, בסטר גבורה, אורייתא אתייהיבת. אמר רבי יוסי, אי הכי בסטר שמאלא הוי. אמר ליה, אתהדר לימינא. דכתיב, ׳מימינו אש דת למו׳ (דברים לג, ב). וכתיב ׳ימינך יהו"ה נאדרי בכח וגו'׳ (שמות טו, ו). אשכחן שמאלא דאתחזר לימינא, וימינא לשמאלא, הא גבורה לשמאלא (דבר אחר לימינא).
התרגום: שנינו, רבי יהודה אומר, בצד הגבורה נתנה התורה. אמר רבי יוסי, אם כך, היא היתה בצד שמאל? אמר לו, החזרה לימין, שכתוב ׳מימינו אש דת למו׳ (דברים לג, ב), וכתוב ׳ימינך ה' נאדרי בכח וגו'׳. מצאנו שמאל שהחזר לימין, וימין לשמאל. הרי גבורה לשמאל (לימין).
מן המפרשים
מקדש מלך: אשכחן שמאלא דאתחזר לימינא פי' מפסוק ראשון דכתיב מימינו אש דת למו למדנו שהגבורות נכללו בחסדים. ומ"ש וימינא לשמאלא היינו מפסוק ב' דכתיב ימינך ה' נאדרי בכח הרי שהימין חזר להיות שמאל ועושה דין. ומ"ש הא גבורה לימינא חוזר לענין…
הסולם: תנא, ר' יהודה וכו': למדנו, ר' יהודה אומר, בצד הגבורה ניתנה התורה. אמר ר' יוסי, אם כן התורה היא בצד שמאל. אמר לו שחזרה לימין, שכתוב מימינו אש דת למו. וכתוב, ימינך ה' נאדרי בכח. הרי מצאנו, ששמאל נכלל בימין, שכתוב, מימינו אש…
אור יקר: ר׳ יהודה אומר בסט מצד ה,ת״ת והחסד, והיינו מיא ורוחא שבה, והטעם ששנים שמאלא הוי, א״ל את אלו הם בעלי הקול כל א׳וא ׳וכתיב (שמות טו> ימינ לעצמו, וז״ש וכולא עביד לימינא, וימינא לשמ קלא ואתכליל דא בדא, מים תקיף דשקיע באתריה ברוח…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: