קול גדול ולא יסף - הקול הכולל את כל שאר הקולות
יתרו · ׳ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר׳ - סוד הקול הכולל בשלושת החשכים · מאמר 18 · פיסקה 2 · דף פא ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, קֹלֹת חַד, וְאִיהוּ קָלָא רַבְרְבָא תַּקִּיפָא, דְּלָא פַּסְקַת לְעָלְמִין, הַהוּא דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳קוֹל גָּדוֹל וְלא יָסָף׳ (דברים ה, יט) דְּהָא שְׁאַר קָלִין אִתְפַּסְּקָן, דְּתַנְיָא, בְּאַרְבָּעָה תְּקוּפִין בַּשַׁתָּא, קָלָא אִתְפַּסְּקַת, וּכְדֵין דִּינִין מִתְעָרִין בְּעָלְמָא. וְהַאי קָלָא דְּכָלִיל שְׁאַר קָלִין בֵּיהּ, לָא אִתְפְּסָק לְעָלְמִין, וְלָא אִתְעֲבָר מִקּיּוּמָא שְׁלִים וְתּוּקְפָּא דִּילֵיהּ. תָּאנָא, הַאי קָלָא, קָלָא דְּקַלִין, קָלָא דְּכָלִיל כָּל שְׁאַר קַלִין.
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, קֹלֹת אֶחָד, וְהוּא קוֹל גָּדוֹל חָזָק שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק לְעוֹלָמִים, הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף׳ (דברים ה, יט) - שֶׁהֲרֵי שְׁאָר הַקּוֹלוֹת פּוֹסְקִים, שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּאַרְבַּע תְּקוּפוֹת בַּשָּׁנָה הַקּוֹל נִפְסָק, וְאָז הַדִּינִים מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם, וְקוֹל זֶה שֶׁכּוֹלֵל בּוֹ אֶת שְׁאָר הַקּוֹלוֹת, לֹא נִפְסָק לְעוֹלָמִים וְלֹא עוֹבֵר מִקִּיּוּם שָׁלֵם וְהַחֹזֶק שֶׁלּוֹ. שָׁנִינוּ, קוֹל זֶה קוֹל שֶׁל הַקּוֹלוֹת, קוֹל שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל שְׁאָר הַקּוֹלוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, קלת חד, ואיהו קלא רברבא תקיפא, דלא פסקת לעלמין, ההוא דכתיב ביה ׳קול גדול ולא יסף׳ (דברים ה, יט) דהא שאר קלין אתפסקן, דתניא, בארבעה תקופין בשתא, קלא אתפסקת, וכדין דינין מתערין בעלמא. והאי קלא דכליל שאר קלין ביה, לא אתפסק לעלמין, ולא אתעבר מקיומא שלים ותוקפא דיליה. תאנא, האי קלא, קלא דקלין, קלא דכליל כל שאר קלין.
התרגום: אמר רבי יוסי, קלת אחד, והוא קול גדול חזק שאינו פוסק לעולמים, הוא שכתוב בו ׳קול גדול ולא יסף׳ (דברים ה, יט) - שהרי שאר הקולות פוסקים, ששנינו, בארבע תקופות בשנה הקול נפסק, ואז הדינים מתעוררים בעולם, וקול זה שכולל בו את שאר הקולות, לא נפסק לעולמים ולא עובר מקיום שלם והחזק שלו. שנינו, קול זה קול של הקולות, קול שכולל את כל שאר הקולות.
מן המפרשים
הסולם: אמר ר' יוסי וכו': אר"י, קלת, היינו אחד, והוא קול גדול וחזק שאינו נפסק, לעולם. ההוא, שכתוב בו, קול גדול ולא יסף . שה"ס הרוח שבאו"א עלאין, שאין הי' יוצאת מאויר שלהם, וקומת רוח שבהם נשאר קיים לעולם בלי שינוי. (כנ"ל בראשית א' דף…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: