יעקב וישראל שתי דרגות עולות בדרגה אחת
יתרו · ׳ויקרא אליו מלאך ה' מן ההר... כה תאמר לבית יעקב׳ - מעשה חכם העשבים והנחש · מאמר 15 · פיסקה 7 · דף פ ע"א
לשון הזוהר
׳כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב׳ - לְהַהוּא אֲתָר דְּאִתְחָזֵי לְהוּ. ׳וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - בְּהַהוּא אֲתָר שְׁלִים דְּאִתְחָזֵי לְהוּ, דְּהָא יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל, תְּרֵין דַּרְגִּין אִסְתָּלָקוּ, וּבְדַרְגָּא חַד סַלְּקִין. אֶלָּא יִשְׂרָאֵל שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא אִקְרֵי. ׳וְתַגֵּיד לִבְנִי יִשְׂרָאֵל׳ - לְאַחֲזָאָה חָכְמְתָא, וּלְאִשְׁתָּעֵי בְּרוּחַ חָכְמְתָא, טִיבוּ וּקְשׁוֹט דְּעָבַד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב ׳וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ׳.
תרגום
׳כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב׳ (שמות יט, ג) - לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁרָאוּי לָהֶם. ׳וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שָׁלֵם שֶׁרָאוּי לָהֶם, שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי דְרָגוֹת עָלוּ, וּבְדַרְגָּה אַחַת עוֹלִים. אֶלָּא יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמוּת הַכֹּל נִקְרָא. ׳וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - לְהַרְאוֹת חָכְמָה וּלְדַבֵּר בְּרוּחַ חָכְמָה טוֹב וֶאֱמֶת שֶׁעָשָׂה לָהֶם הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ׳ (דברים ד, יג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳כה תאמר לבית יעקב׳ - לההוא אתר דאתחזי להו. ׳ותגיד לבני ישראל׳ - בההוא אתר שלים דאתחזי להו, דהא יעקב וישראל, תרין דרגין אסתלקו, ובדרגא חד סלקין. אלא ישראל שלימותא דכלא אקרי. ׳ותגיד לבני ישראל׳ - לאחזאה חכמתא, ולאשתעי ברוח חכמתא, טיבו וקשוט דעבד לון קודשא בריך הוא, דכתיב ׳ויגד לכם את בריתו׳.
התרגום: ׳כה תאמר לבית יעקב׳ (שמות יט, ג) - לאותו מקום שראוי להם. ׳ותגיד לבני ישראל׳ - באותו מקום שלם שראוי להם, שהרי יעקב וישראל שתי דרגות עלו, ובדרגה אחת עולים. אלא ישראל שלמות הכל נקרא. ׳ותגיד לבני ישראל׳ - להראות חכמה ולדבר ברוח חכמה טוב ואמת שעשה להם הקב"ה, שכתוב ׳ויגד לכם את בריתו׳ (דברים ד, יג).
מן המפרשים
מקדש מלך: ומה דלא אמר אלהינו וכו' אבל במקום אחר תירץ לפי שאותו הדור שנכנסו לארץ היו אחוזים במ' ומשה למעלה ממנה ולכך אמ"ל אלהיך ולא אלהי כי הוא אחוז בת"ת. דהא יעקב נ"ב מלכות: וישראל נ"ב ת"ת ובדרגא חד סלקין נ"ב אחדות שלים:
זוהר הרקיע: דף פ' ע"א) דאביי כולם הם מסוד קין וכולם נקרא בחי' נפש שהיא סוד המלכות ולכן היה יתום, ר"ת א'שר ב'ך י'רוחם י'תום אבי"י והענין הוא כשהוא מסוד נפש נקרא יתום כמו שכ' בתיקונים אשתער נפשא ורוחא יתמין כענין נפרעין מנכסי יתומים ואין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: