ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 15: ׳ויקרא אליו מלאך ה' מן ההר... כה תאמר לבית יעקב׳ - מעשה חכם העשבים והנחש › פיסקה 6 (עט ע"ב)

הבאת ביכורים לכהן - הודאת אלהיך על חסד הארץ

יתרו · ׳ויקרא אליו מלאך ה' מן ההר... כה תאמר לבית יעקב׳ - מעשה חכם העשבים והנחש · מאמר 15 · פיסקה 6 · דף עט ע"ב

לשון הזוהר

אֲמַר לֵיהּ ודַּאי הָכִי הוּא. אֲבָל הָכָא כְּתִיב, ׳וּבְאָת אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהו"ה אֱלהֶיךָ׳ (דברים כו, ג), וְהָא אִינּוּן בְּאַרְעָא שַׁרְיָין, מַאי טַעֲמָא אֱלֹהֶיךָ, וְלֹא אֱלהֵינוּ. אֶלָּא אִינּוּן בַּעְיָין לְאַחֲזָאָה וּלְאוֹדָאָה, דִּבְגִינֵי דְּחֶסֶד עִלָּאָה, זָכָאן לְכָל הַאי, וְשַׁרְיָין בְּאַרְעָא, וְעָאֲלָן לְהַהִיא אַרְעָא, וְעָבִיד עִמְּהוֹן כָּל אִינּוּן טָבָאן, וּבְגִינֵי כַּךְ, הֲווֹ אַמְרִי מִלִּין אִלֵּין לַכֹּהֵן, (ולא לבר נש אחרא) דִּכְתִּיב ׳הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהו"ה אֱלהֶיךָ׳, (והכי הוא ודאי) מִשּׁוּם דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד.

תרגום

אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ הוּא. אֲבָל כָּאן כָּתוּב ׳וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךְ׳ (שם כו, ג), וַהֲרֵי הֵם בָּאָרֶץ שׁוֹרִים. מָה הַטַּעַם אֱלֹהֶיךְ וְלֹא אֱלֹהֵינוּ? אֶלָּא הֵם צְרִיכִים לְהַרְאוֹת וּלְהוֹדוֹת שֶׁבִּגְלַל הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן זָכוּ לְכָל זֶה וְשָׁרוּ בָאָרֶץ וְנִכְנָסִים לְאוֹתָהּ אֶרֶץ וְעָשָׂה עִמָּהֶם כָּל אוֹתָן טוֹבוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִים דְּבָרִים אֵלֶּה לַכֹּהֵן (וְלֹא לְאָדָם אַחֵר), שֶׁכָּתוּב ׳הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךְ׳, (וְכָךְ הוּא וַדַּאי) מִשּׁוּם שֶׁבָּא מִצַּד הַחֶסֶד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה ודאי הכי הוא. אבל הכא כתיב, ׳ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהו"ה אלהיך׳ (דברים כו, ג), והא אינון בארעא שריין, מאי טעמא אלהיך, ולא אלהינו. אלא אינון בעיין לאחזאה ולאודאה, דבגיני דחסד עלאה, זכאן לכל האי, ושריין בארעא, ועאלן לההיא ארעא, ועביד עמהון כל אינון טבאן, ובגיני כך, הוו אמרי מלין אלין לכהן, (ולא לבר נש אחרא) דכתיב ׳הגדתי היום ליהו"ה אלהיך׳, (והכי הוא ודאי) משום דאתי מסטרא דחסד.

התרגום: אמר לו, ודאי כך הוא. אבל כאן כתוב ׳ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלהיך׳ (שם כו, ג), והרי הם בארץ שורים. מה הטעם אלהיך ולא אלהינו? אלא הם צריכים להראות ולהודות שבגלל החסד העליון זכו לכל זה ושרו בארץ ונכנסים לאותה ארץ ועשה עמהם כל אותן טובות, ומשום כך היו אומרים דברים אלה לכהן (ולא לאדם אחר), שכתוב ׳הגדתי היום לה' אלהיך׳, (וכך הוא ודאי) משום שבא מצד החסד.

מן המפרשים

הסולם: א"ל, ודאי הכי וכו': אמר לו, ודאי כן הוא. אבל כאן כתוב, ובאת אל הכהן וגו' הגדתי לה' אלקיך והרי אלו כבר היו בארץ, מהו הטעם שאמר אלקיך ולא אלקינו. ומשיב. אלא הם צריכים להראות ולהודות, משום שהחסד עליון, זיכה אותם לכל זה, ושורים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: