כוכבים ומזלות ברקיע כרשימי הפרצוף באדם
יתרו · ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ · מאמר 12 · פיסקה 8 · דף ע ע"ב
לשון הזוהר
כְּגַוונָא דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּכָבִים וּמַזָּלוֹת דִּרְקִיעָא, בְּמַשְׁכָא לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ, וְאִינּוּן אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם, וּלְמִנְדַּע בְּהוּ חָכְמְתָא. הָכִי עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּבְנִי נָשָׁא, רְשִׁימִין וּקְמִיטִין בְּהַהוּא פַּרְצּוּפָא דְּאָדָם, כְּאִינּוּן כֹּכָבִים וּמַזָּלוֹת, לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ חָכְמְתָא סַגְיָא, וּלְאִתְנַהֲגָא בְּהוּ גּוּפָא.
תרגום
כְּעֵין שֶׁעָשָׂה הקב"ה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בָּרָקִיעַ, בָּעוֹר, לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, וְהֵם אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם, וְלָדַעַת בָּהֶם חָכְמָה - כָּךְ עָשָׂה הקב"ה בִּבְנֵי אָדָם רְשָׁמִים וּקְמָטִים בְּאוֹתוֹ הַפַּרְצוּף שֶׁל הָאָדָם, כְּאוֹתָם הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם חָכְמָה רַבָּה, וּלְהִתְנַהֵג בָּהֶם הַגּוּף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגוונא דעבד קודשא בריך הוא ככבים ומזלות דרקיעא, במשכא לאסתכלא בהו, ואינון אותות השמים, ולמנדע בהו חכמתא. הכי עבד קודשא בריך הוא בבני נשא, רשימין וקמיטין בההוא פרצופא דאדם, כאינון ככבים ומזלות, למנדע ולאסתכלא בהו חכמתא סגיא, ולאתנהגא בהו גופא.
התרגום: כעין שעשה הקב"ה כוכבים ומזלות ברקיע, בעור, להסתכל בהם, והם אותות השמים, ולדעת בהם חכמה - כך עשה הקב"ה בבני אדם רשמים וקמטים באותו הפרצוף של האדם, כאותם הכוכבים והמזלות, לדעת ולהסתכל בהם חכמה רבה, ולהתנהג בהם הגוף.
מן המפרשים
הסולם: כגוונא דעבד קב"ה וכו': כעין שעשה הקב"ה ככבים ומזלות בעור הרקיע להסתכל בהם, שהם אותות השמים, ולדעת בהם חכמה. כך עשה הקב"ה בבני אדם, רשימות וקמטים בעור פרצוף ההוא של אדם, שהם כאלו הככבים ומזלות שברקיע, לדעת ולהסתכל בהם חכמה…