ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 12: ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ › פיסקה 48 (עד ע"א)

מתניתין - בטישת הבוצינא ובריאת הנשמות ברישא חיוורא

יתרו · ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ · מאמר 12 · פיסקה 48 · דף עד ע"א

לשון הזוהר

מַתְנִיתִין. בְּנֵי עָלְמָא מָארֵיהוֹן דְּסָכְלְתָנוּ, פְּקִיחִין מָארֵיהוֹן עַיְינִין, דִּמְהֵימָנוּתָא, דִּי הֲוָה גְּנִיזָא בְּכוּ - מַאן מִנְּכוּן דְּסָלִיק וְנָחִית. מַאן דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּיהּ, לִיקוּם וְלִינְדַע: בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק בִּרְעוּתָא דְּרֵישָׁא חִוָּורָא, לְמִבְרֵי אָדָם, בָּטַשׁ בְּגוֹ בּוּצִּינָא חֲדָא, וּבָטַשׁ בּוּצִּינָא בִּפְשִׁיטוּ דְּנָהִיר, והַהוּא פְּשִׁיטוּ דְּבוּצִּינָא אַפִּיק נִשְׁמָתִין.

תרגום

מַתְנִיתִין. בְּנֵי הָעוֹלָם בַּעֲלֵי הַתְּבוּנָה, פִּקְחֵי הָעֵינַיִם שֶׁל הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה גְּנוּזָה בָּכֶם - מִי מִכֶּם עוֹלֶה וְיוֹרֵד? מִי שֶׁרוּחַ אֱלֹהִים הַקְּדוֹשִׁים בּוֹ, יָקוּם וְיֵדַע: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה בִּרְצוֹן הָרֹאשׁ הַלָּבָן לִבְרֹא אֶת הָאָדָם, הִכָּה בְּתוֹךְ בּוּצִינָא אֶחָד, וְהִכָּה הַבּוּצִינָא בְּהִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁל אוֹר, וְאוֹתָהּ הִתְפַּשְּׁטוּת הַבּוּצִינָא הוֹצִיאָה נְשָׁמוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מתניתין. בני עלמא מאריהון דסכלתנו, פקיחין מאריהון עיינין, דמהימנותא, די הוה גניזא בכו - מאן מנכון דסליק ונחית. מאן די רוח אלהין קדישין ביה, ליקום ולינדע: בשעתא דסליק ברעותא דרישא חוורא, למברי אדם, בטש בגו בוצינא חדא, ובטש בוצינא בפשיטו דנהיר, וההוא פשיטו דבוצינא אפיק נשמתין.

התרגום: מתניתין. בני העולם בעלי התבונה, פקחי העינים של האמונה שהיתה גנוזה בכם - מי מכם עולה ויורד? מי שרוח אלהים הקדושים בו, יקום וידע: בשעה שעלה ברצון הראש הלבן לברא את האדם, הכה בתוך בוצינא אחד, והכה הבוצינא בהתפשטות של אור, ואותה התפשטות הבוצינא הוציאה נשמות.

מן המפרשים

הסולם: מתניתין, בני עלמא וכו': משנה, בני העולם בעלי התבונה, פקיחי העינים, דהיינו בעלי החכמה, בעלי האמונה, שהיא השכינה. שהיתה גנוזה בכם. מי מכם שעלה וירד דהיינו שקבל אורות המאירים ממטה למעלה המכונים עליה, ואורות המאירים ממעלה למטה…

לכל המפרשים על פיסקה זו