עיני יונים לחייבים - חן ורחמים ואחריהם תוקף ופחד
יתרו · ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ · מאמר 12 · פיסקה 36 · דף עג ע"א
לשון הזוהר
שֵׁירוּתָא, דְּחַיָּיבִין מְקָרְבִין לְמֵחֱמֵי, אִינּוּן חַיָּיבַיָּא חָמָאן לוֹן חַיְיכָאן, רַחֲמֵי חִנָּא וְחִסְדָּא. לְבָתַר תּוּקְפָּא וּדְחִילוּ וְאֶמְתָּנוּ ורוּגְזָא. וְעֵינוי יונִים לְגַבַּיְיהוּ. מַאי יוֹנִים. דְּעַבְדִין לוֹן אוֹנָאָה לְחַיָּיבַיָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר לֹא ׳תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ׳ (ויקרא כה, יז) וּכְתִיב ׳עֵינַיִךְ יוֹנִים׳ (שיר השירים א, טו). מְקָרְבָן, וּמְרַחֲקָן. כָּל דִּיּוּקְנִין דְּעָלְמָא כֻּלְּהוּ כְּלִילָן בְּאַנְפּוֹי. שַׂעֲרָא דְּרֵישֵׁיהּ, הֲוָה רָשִׁים בִּגְוָונִי שִׁבְעָה זִינֵי דַּהֲבָא.
תרגום
בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁאוֹתָם הָרְשָׁעִים מִתְקָרְבִים לִרְאוֹת - הָעֵינַיִם, אוֹתָם הָרְשָׁעִים כְּשֶׁרוֹאִים אוֹתָן, צוֹחֲקוֹת, וְרַחֲמִים חֵן וָחֶסֶד בָּהֶן. וּלְאַחַר מִכֵּן רוֹאִים בָּהֶן אֹמֶץ וָפַחַד וְאֵימָה וָכַעַס. וְעֵינָיו יוֹנִים כְּלַפֵּיהֶם. מַהוּ ׳יוֹנִים׳? שֶׁעוֹשִׂים אוֹנָאָה לָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֹא ׳תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ׳ (ויקרא כה, יז) - וְכָתוּב ׳עֵינַיִךְ יוֹנִים׳ (שיר השירים א, טו) - שֶׁמְּקָרְבוֹת אֶת הַמִּסְתַּכֵּל בָּהֶן, וּמְרַחֲקוֹת אוֹתוֹ. כָּל דִּיּוּקְנֵי הָעוֹלָם כְּלוּלִים בְּפָנָיו. שְׂעַר רֹאשׁוֹ הָיָה רָשׁוּם בִּגְוָנִים שֶׁל שִׁבְעָה מִינֵי זָהָב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שירותא, דחייבין מקרבין למחמי, אינון חייביא חמאן לון חייכאן, רחמי חנא וחסדא. לבתר תוקפא ודחילו ואמתנו ורוגזא. ועינוי יונים לגבייהו. מאי יונים. דעבדין לון אונאה לחייביא. כמה דאת אמר לא ׳תונו איש את עמיתו׳ (ויקרא כה, יז) וכתיב ׳עיניך יונים׳ (שיר השירים א, טו). מקרבן, ומרחקן. כל דיוקנין דעלמא כלהו כלילן באנפוי. שערא דרישיה, הוה רשים בגווני שבעה זיני דהבא.
התרגום: בתחלה, כשאותם הרשעים מתקרבים לראות - העינים, אותם הרשעים כשרואים אותן, צוחקות, ורחמים חן וחסד בהן. ולאחר מכן רואים בהן אמץ ופחד ואימה וכעס. ועיניו יונים כלפיהם. מהו ׳יונים׳? שעושים אונאה לרשעים, כמו שנאמר לא ׳תונו איש את עמיתו׳ (ויקרא כה, יז) - וכתוב ׳עיניך יונים׳ (שיר השירים א, טו) - שמקרבות את המסתכל בהן, ומרחקות אותו. כל דיוקני העולם כלולים בפניו. שער ראשו היה רשום בגונים של שבעה מיני זהב.
מן המפרשים
הסולם: שירותא דחייבין מקרבין וכו': בתחילה, כשאלו הרשעים מתקרבים לראות העינים אלו הרשעים כשרואים אותן צוחקים, ורחמים וחן וחסד בהן. ולאחר כך רואים בהן אומץ ופחד ואימה וכעס. ועיניו יונים כלפיהם. מה יונים. הוא, שעושים אונאה לרשעים, כש"א…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: