ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 12: ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ › פיסקה 32 (עב ע"ב)

עין באות ר' ופ' - גבות לבנות ושיער אדום כסימן רמאי

יתרו · ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ · מאמר 12 · פיסקה 32 · דף עב ע"ב

לשון הזוהר

עֵינָא בְּרָזָא דְּאָת ר' וְאָת פ', דְּגְבִינִין חִוָּורִין וְשַׂעֲרָא סוּמָקָא. אִי גְּבִינִין דְּעֵינוֹי חִוָּורִין, דָּא הוּא בַּר נָשׁ דְּאִצְּטְרִיכוּ בְּנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּמְּרָא מִנֵּיהּ. כָּל מִלּוֹי בְּרַמָּאוּתָא. פְּקִיחָא אִיהוּ. נָטִיר דְּבָבוּ. דָּא אִיהוּ בְּאָת ר' בִּלְחוֹדוֹי. ולָא אִתְחַבָּר בַּהֲדֵיהּ אָת פ'. אָת דָּא, אַזְלָא ושָאט עָלֵיהּ, וְלָא אִתְיַשְּבָא בֵּיהּ. עֵינוֹי דְּדָא שְׁקִיעִין, בָּהִיל בְּעוֹבָדוֹי. וְכֵן כָּל מַאן דְּעֵינוֹי שְׁקִיעִין, אִצְּטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִנֵּיהּ בְּכָל עוֹבָדִין. רַמָּאָה אִיהוּ, וּבְרַמָּאוּתֵיהּ יָהִיב טַעֲמָא לְמִלּוֹי.

תרגום

הָעַיִן בְּסוֹד אוֹת ר' וְאוֹת פ', שֶׁהַגַּבּוֹת לְבָנוֹת וְהַשֵּׂעָר אָדֹם. אִם גַּבּוֹת עֵינָיו לְבָנוֹת - זֶה אָדָם שֶׁבְּנֵי אָדָם צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ. כָּל דְּבָרָיו בְּרַמָּאוּת. פִּקֵּחַ הוּא. נוֹטֵר שִׂנְאָה. זֶה בְּאוֹת ר' בִּלְבַד, וְלֹא מִתְחַבֶּרֶת עִמָּהּ אוֹת פ'. אוֹת זוֹ הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת עָלָיו, וְאֵינָהּ מִתְיַשֶּׁבֶת בּוֹ. עֵינָיו שֶׁל זֶה שְׁקוּעוֹת, מָהִיר בְּמַעֲשָׂיו. וְכֵן כָּל מִי שֶׁעֵינָיו שְׁקוּעוֹת, צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ בְּכָל הַמַּעֲשִׂים. רַמַּאי הוּא, וּבְרַמָּאוּתוֹ נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עינא ברזא דאת ר' ואת פ', דגבינין חוורין ושערא סומקא. אי גבינין דעינוי חוורין, דא הוא בר נש דאצטריכו בני נשא לאסתמרא מניה. כל מלוי ברמאותא. פקיחא איהו. נטיר דבבו. דא איהו באת ר' בלחודוי. ולא אתחבר בהדיה את פ'. את דא, אזלא ושאט עליה, ולא אתישבא ביה. עינוי דדא שקיעין, בהיל בעובדוי. וכן כל מאן דעינוי שקיעין, אצטריך לאסתמרא מניה בכל עובדין. רמאה איהו, וברמאותיה יהיב טעמא למלוי.

התרגום: העין בסוד אות ר' ואות פ', שהגבות לבנות והשער אדם. אם גבות עיניו לבנות - זה אדם שבני אדם צריכים להשמר ממנו. כל דבריו ברמאות. פקח הוא. נוטר שנאה. זה באות ר' בלבד, ולא מתחברת עמה אות פ'. אות זו הולכת ומשוטטת עליו, ואינה מתישבת בו. עיניו של זה שקועות, מהיר במעשיו. וכן כל מי שעיניו שקועות, צריך להשמר ממנו בכל המעשים. רמאי הוא, וברמאותו נותן טעם לדבריו.

מן המפרשים

אור יקר: איהו, וברמאותיה יהיב טעמא למלוי, מצחא שתי הכרובים פורשי כנפים למעלה ופניהם איש אל אחיו, וכשהם מסתכלים בעקמימות נאמר נחש עקלתון שוכב בץ שניהם מפריד ייחודם, ודרך זה נאמר שהם באות :ר׳ ואות פ׳, האמנם נודע שהנצח בהוד וההוד בנצח,…

הסולם: עינא ברזא דאת וכו': העין בסוד אות ר' ואות פ', שהגבות לבנות, והשער אדום. אם גבות עיניו לבנות, זהו אדם שאנשים צריכים להשמר מפניו. כל דבריו ברמאות. פקח הוא. נוטר שנאה. זהו באות ר' בלבד, ולא נתחברה עמו אות פ', אות זו, דהיינו פ',…

לכל המפרשים על פיסקה זו