ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 12: ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ › פיסקה 27 (עב ע"א)

שיער קמוט תלוי לרווק - חדווה ורמאות עם וותרנות

יתרו · ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ · מאמר 12 · פיסקה 27 · דף עב ע"א

לשון הזוהר

שַׂעֲרָא קְמִיטָא ותָלֵי תְּחוֹת אוּדְנִין, אִי אִיהוּ רַוָוק, חַד שִׂרְטוּטָא בְּמִצְּחֵיהּ, וּתְלַת קְמִיטִין עַל רֵישָׁא דְּחוֹטְמִין, בֵּין קְרִיצִּין דִּילֵיהּ. מָארֵיהּ דְּחֶדְוָה אִיהוּ. פְּקִיחָא בְכֹלָּא. רַמָּאָה. וותְרָן אִיהוּ, עָבִיד וַותְּרָנוּתָא לְאִינוּן דִּמְקָרְבִין בַּהֲדֵיהּ. דָּא קַיְּימָא בְּאָת ס' וְאָת ז'. וְכַד הֲוִי סִיב, מִתְחַלְּפָן (ס"א ציורא דאתוון) אַתְוון, אָת ז' בְּרֵישָׁא, וְאָת ס' בַּהֲדֵיהּ. לָאו אִיהוּ וותְרָן, אֶלָּא בְּבֵיתֵיהּ. אַצְּלַח בְּמָמוֹנֵיהּ. רַמָּאָה לָא הֲוִי. אַעְדֵּי גַּרְמֵיהּ מֵהַהוּא אָרְחָא.

תרגום

אִם הַשֵּׂעָר מְקֻמָּט וְתָלוּי תַּחַת הָאָזְנַיִם, וְהוּא רַוָּק, שִׂרְטוּט אֶחָד בְּמִצְחוֹ, וּשְׁלֹשָׁה קְמָטִים עַל רֹאשׁ הָאַף, בֵּין גַּבּוֹתָיו - בַּעַל שִׂמְחָה הוּא. פִּקֵּחַ בַּכֹּל. רַמַּאי. וַתְרָן הוּא, עוֹשֶׂה וַתְּרָנוּת לְאוֹתָם הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו. זֶה עוֹמֵד בְּאוֹת ס' וְאוֹת ז'. וּכְשֶׁמַּזְקִין, מִתְחַלְּפוֹת הָאוֹתִיּוֹת: אוֹת ז' בָּרֹאשׁ, וְאוֹת ס' עִמָּהּ. אֵינוֹ וַתְרָן אֶלָּא בְּבֵיתוֹ. מַצְלִיחַ בְּמָמוֹנוֹ. רַמַּאי אֵינוֹ, וּמֵסִיר אֶת עַצְמוֹ מֵאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שערא קמיטא ותלי תחות אודנין, אי איהו רווק, חד שרטוטא במצחיה, ותלת קמיטין על רישא דחוטמין, בין קריצין דיליה. מאריה דחדוה איהו. פקיחא בכלא. רמאה. וותרן איהו, עביד וותרנותא לאינון דמקרבין בהדיה. דא קיימא באת ס' ואת ז'. וכד הוי סיב, מתחלפן (ס"א ציורא דאתוון) אתוון, את ז' ברישא, ואת ס' בהדיה. לאו איהו וותרן, אלא בביתיה. אצלח בממוניה. רמאה לא הוי. אעדי גרמיה מההוא ארחא.

התרגום: אם השער מקמט ותלוי תחת האזנים, והוא רוק, שרטוט אחד במצחו, ושלשה קמטים על ראש האף, בין גבותיו - בעל שמחה הוא. פקח בכל. רמאי. ותרן הוא, עושה ותרנות לאותם המתקרבים אליו. זה עומד באות ס' ואות ז'. וכשמזקין, מתחלפות האותיות: אות ז' בראש, ואות ס' עמה. אינו ותרן אלא בביתו. מצליח בממונו. רמאי אינו, ומסיר את עצמו מאותה הדרך.

מן המפרשים

אור יקר: אי איהו רווק שעדיין אינו בזמן הירידה אלא בזמן העליה, מפני שאחרי הכנסו בזמן הירידה ומל״ה שנה ואילך יכנס במדרגת אחרת וישתנה עניינו וישפט בדרך אחרת כאשר יבאר,

הסולם: שערא קמיטא ותלי וכו': אם השערות קמוטות ותלויות תחת אזניו, אם הוא פנוי מאשה, קו אחד במצחו, וג' קמטים על ראש החוטם, בין הגבות שלו. הוא איש שמח. פקח בכל דבר. רמאי. הוא וותרן, ומוותר לאלו המתקרבים לו. זה עומד באות ס' ואות ז'.…

לכל המפרשים על פיסקה זו