שיער גס תלוי - רמאות ולשון הרע בעת דיבור
יתרו · ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ · מאמר 12 · פיסקה 25 · דף עב ע"א
לשון הזוהר
שַׂעֲרָא דְּתָלֵי וְלָא שְׁעִיעַ, וְשַׂעֲרֵיהּ רַב. חָמֵשׁ שִׂרְטוּטִין בֵּיהּ, דְּמָטוּ וְלָא מָטוּ דָּא לְדָא, עַיְינִין דִּילֵיהּ צְּהִיבִין פִּקְחִין. דָּא כָּפִיף רֵישֵׁיהּ. אִתְחָזִי טָב וְזַכָּאָה, ולָאו הָכִי. שָׁבַח גַּרְמֵיהּ. אִי אִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא כְּבַר נָשׁ רַב. תַּקִּיף בְּיִצְּרֵיהּ. כַּד מַלִּיל, אַקְמִיט חוֹטָמֵיהּ וּפָשִׁיט מַשְׁכָא דְּמִצְּחֵיהּ. כָּל עוֹבָדוֹי לְחֵיזוּ דִּבְנֵי נָשָׁא, אַצְּלַח בְּמָמוֹנָא, רַמָּאָה אִיהוּ בְּכָל עוֹבָדוֹי. מָארֵי דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא. יָדַע לְאִסְתַּמְּרָא מִבְּנֵי נָשָׁא בְּכֹלָּא. שִׁגְעוֹנָא בֵּיהּ, וְאִתְכַּסֵּי בְּמָה דְּאִיהוּ עָבִיד. אָעִיל קְטָטִין בִּלְחִישׁוּ.
תרגום
שַׂעֲרוֹת הַתְּלוּיוֹת וְאֵינָן חֲלָקוֹת, וּשְׂעָרוֹתָיו רַבּוֹת. חֲמִשָּׁה שִׂרְטוּטִים בּוֹ, שֶׁמַּגִּיעִים וְאֵינָם מַגִּיעִים זֶה לָזֶה. עֵינָיו צְהֻבּוֹת וּפְקוּחוֹת. זֶה כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ. נִרְאֶה טוֹב וְצַדִּיק וְאֵין זֶה כֵּן. מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ. אִם עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הוּא כְּאָדָם גָּדוֹל. גִּבּוֹר בְּיִצְרוֹ. כְּשֶׁמְּדַבֵּר, מְקַמֵּט אֶת חָטְמוֹ וּפוֹשֵׁט עוֹר מִצְחוֹ. כָּל מַעֲשָׂיו לְמַרְאֵה בְּנֵי אָדָם. מַצְלִיחַ בְּמָמוֹן. רַמַּאי הוּא בְּכָל מַעֲשָׂיו. בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע. יוֹדֵעַ לְהִשָּׁמֵר מִבְּנֵי אָדָם בַּכֹּל. שִׁגָּעוֹן בּוֹ, וּמִתְכַּסֶּה בְּמַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. מַכְנִיס מְרִיבוֹת בְּלַחַשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שערא דתלי ולא שעיע, ושעריה רב. חמש שרטוטין ביה, דמטו ולא מטו דא לדא, עיינין דיליה צהיבין פקחין. דא כפיף רישיה. אתחזי טב וזכאה, ולאו הכי. שבח גרמיה. אי אשתדל באורייתא כבר נש רב. תקיף ביצריה. כד מליל, אקמיט חוטמיה ופשיט משכא דמצחיה. כל עובדוי לחיזו דבני נשא, אצלח בממונא, רמאה איהו בכל עובדוי. מארי דלישנא בישא. ידע לאסתמרא מבני נשא בכלא. שגעונא ביה, ואתכסי במה דאיהו עביד. אעיל קטטין בלחישו.
התרגום: שערות התלויות ואינן חלקות, ושערותיו רבות. חמשה שרטוטים בו, שמגיעים ואינם מגיעים זה לזה. עיניו צהבות ופקוחות. זה כופף ראשו. נראה טוב וצדיק ואין זה כן. משבח את עצמו. אם עוסק בתורה, הוא כאדם גדול. גבור ביצרו. כשמדבר, מקמט את חטמו ופושט עור מצחו. כל מעשיו למראה בני אדם. מצליח בממון. רמאי הוא בכל מעשיו. בעל לשון הרע. יודע להשמר מבני אדם בכל. שגעון בו, ומתכסה במה שהוא עושה. מכניס מריבות בלחש.
מן המפרשים
אור יקר: בכל עובדוי, מארי דלישנא מבני נשא בכלא, שגעונא ביה ואתכסי במה דאיהר בלחישו, אודנרי רברבן קיימין בקיומייהו תחות ת צ׳ ואת ז׳, רבג״ב ערבדוי לחיזו בני אנשא. בין ערין בלא רשימא כלל, מאן דאשתתף בהדיה לא רמאותא דיליה, ואתחזי זכאה…
הסולם: שערא דתלי ולא וכו': שערות התלויות ואינן חלקות, ושערותיו רבות, חמשה קוים בו שמגיעים ואינם מגיעים זה לזה. העינים שלו צהובות ופקוחות. זה כופף ראשו. נראה טוב וצדיק ואינו כן. משבח את עצמו. אם עוסק בתורה הוא כאדם גדול. גבור ביצרו…