ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 12: ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ › פיסקה 24 (עב ע"א)

חמישה שרטוטים במצח - מריבה בבית והתפארות שווא

יתרו · ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ · מאמר 12 · פיסקה 24 · דף עב ע"א

לשון הזוהר

מִצְּחֵיהּ רַב וְלָאו כָּל כַּךְ. שִׂרְטוּטִין דִּילֵיהּ חָמֵשׁ: תְּלַת עַבְרִין מִסִּטְרָא דָּא לְסִטְרָא דָּא, וּתְרֵין לָא עַבְרִין. מָארֵי קְטָטָה אִיהוּ, וּבְבֵיתֵיהּ יַתִּיר. כָּל עוֹבָדוֹי בִּבְהִילוּ, אִתְחָזֵי טָב, וְלָאו הָכִי. שָׁבַח גַּרְמֵיהּ בְּמָה דְּלָא אִית בֵּיהּ. דָּא קָאִים בְּאָת ז' לְחוּד, וסָלִיק לְמֵרָחִיק בְּאָת צּ' לְחוֹד, מָטֵי ולָא מָטֵי אָת ס' לֵית בֵּיהּ כְּלָל. וַותְרָן בְּמִלּוּלֵיהּ ולָא יַתִּיר, אָעִיל גַּרְמֵיהּ בְּמָה דְּלָא אִתְחָזֵי לֵיהּ, מַאן דְּאִשְׁתַּתַּף בַּהֲדֵיהּ, אִצְּטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מֵחֲמִידוּ דִּילֵיהּ, אֲבָל אַצְּלַח אִיהוּ בַּהֲדֵיהּ.

תרגום

מִצְחוֹ גָּדוֹל וְלֹא כָּל כָּךְ. שִׂרְטוּטָיו חֲמִשָּׁה: שְׁלֹשָׁה עוֹבְרִים מִצַּד זֶה לְצַד זֶה, וּשְׁנַיִם אֵינָם עוֹבְרִים. בַּעַל מְרִיבָה הוּא, וּבְבֵיתוֹ יוֹתֵר. כָּל מַעֲשָׂיו בִּבְהִילוּת, נִרְאֶה טוֹב וְאֵין זֶה כֵּן. מְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁאֵין בּוֹ. זֶה עוֹמֵד בְּאוֹת ז' לְבַד, וְעוֹלֶה לְמֵרָחוֹק בְּאוֹת ץ' לְבַד, מַגִּיעַ וְאֵינוֹ מַגִּיעַ. אוֹת ס' אֵין בּוֹ כְּלָל. וַתְרָן בְּדִבּוּרוֹ וְלֹא יוֹתֵר. מַכְנִיס עַצְמוֹ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ. מִי שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מֵחֶמְדָּתוֹ, אֲבָל מַצְלִיחַ עִמּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מצחיה רב ולאו כל כך. שרטוטין דיליה חמש: תלת עברין מסטרא דא לסטרא דא, ותרין לא עברין. מארי קטטה איהו, ובביתיה יתיר. כל עובדוי בבהילו, אתחזי טב, ולאו הכי. שבח גרמיה במה דלא אית ביה. דא קאים באת ז' לחוד, וסליק למרחיק באת צ' לחוד, מטי ולא מטי את ס' לית ביה כלל. וותרן במלוליה ולא יתיר, אעיל גרמיה במה דלא אתחזי ליה, מאן דאשתתף בהדיה, אצטריך לאסתמרא מחמידו דיליה, אבל אצלח איהו בהדיה.

התרגום: מצחו גדול ולא כל כך. שרטוטיו חמשה: שלשה עוברים מצד זה לצד זה, ושנים אינם עוברים. בעל מריבה הוא, ובביתו יותר. כל מעשיו בבהילות, נראה טוב ואין זה כן. משבח עצמו במה שאין בו. זה עומד באות ז' לבד, ועולה למרחוק באות ץ' לבד, מגיע ואינו מגיע. אות ס' אין בו כלל. ותרן בדבורו ולא יותר. מכניס עצמו במה שאינו ראוי לו. מי שמשתתף עמו צריך להזהר מחמדתו, אבל מצליח עמו.

מן המפרשים

אור יקר: וז״ש דא קאים באת ד לחוד מדת המלכות, וסליק למרחיק ייטיב עצמו מזמן רחוק לזמן רחוק להתאחז באת צ׳ דהיינו במדת היסוד, ואפילו אינו מגיע לטובה זו כמעט, אמנם בסוד הת״ת באת ס׳ לית ביה כלל ולזה וותרן במלוליה מראה עצמו בפיו נדיב ואינו…

הסולם: מצחיה רב ולאו וכו': מצחו גדול ולא כל כך, הקוים שלו חמשה, ג' עוברים מצד זה לצד זה של המצח, ושנים אינם עוברים. בעל מחלוקת הוא, וביותר בביתו. כל מעשיו במהירות, נראה טוב ואינו כן. משבח עצמו במה שאין בו. זה עומד באות ז' לבד ועולה…

לכל המפרשים על פיסקה זו