ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 12: ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ › פיסקה 19 (עא ע"ב)

פשיטת עור המצח בדיבור - עצבות ולשון הרע תמידית

יתרו · ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ · מאמר 12 · פיסקה 19 · דף עא ע"ב

לשון הזוהר

דָּא כַּד מַלִּיל פָּשִׁיט מַשְׁכָא וְאִינּוּן דְּמִצְּחָא, שִׂרְטוּטִין לָא אִתְחָזוּן כָּל כַּךְ. כָּפִיף רֵישֵׁיהּ אָזִיל. יְמִינָא מִנֵּיהּ שְׂמָאלָא. שְׂמָאלָא מִנֵּיהּ יְמִינָא. עָצִּיב תָּדִיר אֲנִינָא אִיהוּ, מָארֵיהּ דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא. חָשִׁיב גַּרְמֵיהּ חַכִּים בְּכָל עוֹבָדוֹי. מָארֵי דְּבָבוּ בְּכָל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלָן בְּאוֹרַיְיתָא.

תרגום

זֶה, כְּשֶׁמְּדַבֵּר, פּוֹשֵׁט אֶת עוֹר מִצְחוֹ, וְאוֹתָם הַשִּׂרְטוּטִים שֶׁל הַמֵּצַח אֵינָם נִרְאִים כָּל כָּךְ. כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ וְהוֹלֵךְ. הַיָּמִין מִמֶּנּוּ מְשַׁמֶּשֶׁת כִּשְׂמֹאל, וְהַשְּׂמֹאל מִמֶּנּוּ מְשַׁמֶּשֶׁת כְּיָמִין. עָצֵב תָּמִיד, אוֹנֵן הוּא, בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע. חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ חָכָם בְּכָל מַעֲשָׂיו. בַּעַל שִׂנְאָה לְכָל הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דא כד מליל פשיט משכא ואינון דמצחא, שרטוטין לא אתחזון כל כך. כפיף רישיה אזיל. ימינא מניה שמאלא. שמאלא מניה ימינא. עציב תדיר אנינא איהו, מאריה דלישנא בישא. חשיב גרמיה חכים בכל עובדוי. מארי דבבו בכל אינון דמשתדלן באורייתא.

התרגום: זה, כשמדבר, פושט את עור מצחו, ואותם השרטוטים של המצח אינם נראים כל כך. כופף ראשו והולך. הימין ממנו משמשת כשמאל, והשמאל ממנו משמשת כימין. עצב תמיד, אונן הוא, בעל לשון הרע. חושב את עצמו חכם בכל מעשיו. בעל שנאה לכל העוסקים בתורה.

מן המפרשים

אור יקר: דלישנא בישא חשיב גרמיה, שאינו עניו שהוא אחיזת י׳ עליונה, בענין שפגם יוד עליונה חכמה, ופגם יוד יוד תחתונה יסוד, ויוסף תיקן שניהם ונתחכם כאומרו אין נבון וחכם כמוך, ולשון הרע מעורר מדגים דהיינו השערות, ולזה פגם כל חמדות. הד׳ חסד…

הסולם: דא כד מליל וכו': זה, כשמדבר, פושט את עור מצחו, ואלו הקוים אינם נראים כל כך. כופף ראשו והולך. הימין ממנו משמשת כשמאל, והשמאל ממנו משמשת כימין. הוא עצב תמיד. הוא אונן. בעל לשון הרע. מחזיק עצמו חכם בכל מעשיו. בעל שנאה לכל העוסקים…

לכל המפרשים על פיסקה זו