בעל רוגז איטי החושב עצמו חכם - מריבה כלפי חוץ
יתרו · ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ · מאמר 12 · פיסקה 15 · דף עא ע"א
לשון הזוהר
דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ מָארֵיהּ דְּרוּגְזָא, וְלָא בִּבְהִילוּ, וְנַיְיחָא דִּילֵיהּ בְּעִכּוּבָא. חָשִׁיב בְּגַרְמֵיהּ דְּאִיהוּ חַכִּים. וְלָאו הָכִי. זָקִיף רֵישָׁא לְאִסְתַּכְּלָא תָּדִיר. מָארֵי מָצּוּתָא לְבַר. בְּבֵיתֵיהּ לָאו הָכִי. אוֹרַיְיתָא לָא חָשִׁיב לְאִסְתַּכְּלָא בָּהּ. מִלִּין דִּבְנֵי נָשָׁא חֲשִׁיבִין עָלֵיהּ כְּמָטוּל, ואָתִיב מִלִּין תַּקִּיפִין עָלַיְיהוּ.
תרגום
זֶה אָדָם בַּעַל כַּעַס, וְלֹא בִּמְהִירוּת, וּמְעַכֵּב אֶת מְנוּחָתוֹ. חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא חָכָם, וְאֵין זֶה כֵּן. מֵרִים רֹאשׁוֹ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל. בַּעַל מְרִיבָה הוּא בַּחוּץ, וּבְבֵיתוֹ אֵין זֶה כֵּן. אֵינוֹ מַחְשִׁיב אֶת הַתּוֹרָה לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ. דִּבְרֵי בְּנֵי אָדָם נֶחְשָׁבִים עָלָיו כְּמַשָּׂא, וּמֵשִׁיב עֲלֵיהֶם דְּבָרִים קָשִׁים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דא איהו בר נש מאריה דרוגזא, ולא בבהילו, ונייחא דיליה בעכובא. חשיב בגרמיה דאיהו חכים. ולאו הכי. זקיף רישא לאסתכלא תדיר. מארי מצותא לבר. בביתיה לאו הכי. אורייתא לא חשיב לאסתכלא בה. מלין דבני נשא חשיבין עליה כמטול, ואתיב מלין תקיפין עלייהו.
התרגום: זה אדם בעל כעס, ולא במהירות, ומעכב את מנוחתו. חושב את עצמו שהוא חכם, ואין זה כן. מרים ראשו תמיד להסתכל. בעל מריבה הוא בחוץ, ובביתו אין זה כן. אינו מחשיב את התורה להסתכל בה. דברי בני אדם נחשבים עליו כמשא, ומשיב עליהם דברים קשים.
מן המפרשים
הסולם: דא איהו בר נש וכו': זה הוא אדם בעל כעס, ולא במהרה, ומעכב את מצב המנוחה שלו. מחזיק עצמו שהוא חכם ואינו כן. מרים ראשו תמיד להסתכל. בעל מריבה הוא בחוץ, ובביתו אינו כן. אינו מחשיב התורה להסתכל בה. דברי בני אדם נחשבים לו כמשא,…