ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 1: ׳וישמע יתרו כהן מדין חתן משה׳ - שבירת המלך והכהן של הסטרא אחרא › פיסקה 35 (סט ע"א)

עצת יתרו לתיקון הדינים - כי המשפט לאלהים הוא

יתרו · ׳וישמע יתרו כהן מדין חתן משה׳ - שבירת המלך והכהן של הסטרא אחרא · מאמר 1 · פיסקה 35 · דף סט ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזִי, יִתְרוֹ הוּא דְּיָהַב עֵיטָא לְמֹשֶׁה, עַל תִּקּוּנָא דְּדִינִין, הָכִי אִצְטְרִיךְ. וְרָזָא דָּא דְּאוֹדֵי לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְסִדֵּר קָמֵיהּ תִּקּוּנָא דְּדִינוֹי, לְאַחֲזָאָה מַה דִּכְתִּיב, ׳כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלהִים הוּא׳ (דברים א, יז) - וְלָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. וְדִינִין לְיִשְׂרָאֵל אִתְיְיהִיבוּ, וְלָא לְאַחֲרָא, דִּכְתִּיב, ׳חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׳ (תהילים קמז, יט) - וְתָּא חֲזֵי, לָא יַנְהִיג בַּר נָשׁ קְלָנָא בְּאַחֲרָא, וּמִלָּה דְּהֶדְיוֹטָא, מִלָּה אִיהוּ. דְּהָא בְּמֹשֶׁה כְּתִיב, ׳וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חוֹתְנוֹ וְגוֹ'׳.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, יִתְרוֹ הוּא שֶׁנָּתַן עֵצָה לְמֹשֶׁה עַל תִּקּוּן הַדִּינִים, כָּךְ צָרִיךְ. וְסוֹד זֶה שֶׁהוֹדָה לוֹ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ - הוּא וְסִדֵּר לְפָנָיו תִּקּוּן דִּינָיו, לְהַרְאוֹת מַה שֶּׁכָּתוּב ׳כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא׳ (דברים א, יז) - וְלֹא לַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְהַדִּינִים נִתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְאַחֵר, שֶׁכָּתוּב ׳חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׳ (תהלים קמז, יט) - וּבא רְאֵה, לֹא יִנְהַג אָדָם קָלוֹן בְּאַחֵר, וּדְבַר הֶדְיוֹט דָּבָר הוּא, שֶׁהֲרֵי בְּמֹשֶׁה כָּתוּב ׳וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וְגוֹ'׳ (שמות יח, כד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, יתרו הוא דיהב עיטא למשה, על תקונא דדינין, הכי אצטריך. ורזא דא דאודי ליה לקודשא בריך הוא, וסדר קמיה תקונא דדינוי, לאחזאה מה דכתיב, ׳כי המשפט לאלהים הוא׳ (דברים א, יז) - ולא לסטרא אחרא. ודינין לישראל אתייהיבו, ולא לאחרא, דכתיב, ׳חקיו ומשפטיו לישראל׳ (תהילים קמז, יט) - ותא חזי, לא ינהיג בר נש קלנא באחרא, ומלה דהדיוטא, מלה איהו. דהא במשה כתיב, ׳וישמע משה לקול חותנו וגו'׳.

התרגום: בא וראה, יתרו הוא שנתן עצה למשה על תקון הדינים, כך צריך. וסוד זה שהודה לו לקדוש-ברוך - הוא וסדר לפניו תקון דיניו, להראות מה שכתוב ׳כי המשפט לאלהים הוא׳ (דברים א, יז) - ולא לסטרא אחרא. והדינים נתנו לישראל, ולא לאחר, שכתוב ׳חקיו ומשפטיו לישראל׳ (תהלים קמז, יט) - ובא ראה, לא ינהג אדם קלון באחר, ודבר הדיוט דבר הוא, שהרי במשה כתוב ׳וישמע משה לקול חתנו וגו'׳ (שמות יח, כד).

מן המפרשים

יהל אור: תא חזי יתרו כו' והכי אצטריך כמו שמפרש והולך ורדא דא אודי כו' ולא לס"א כדי לאתקדשא שמא דקב"ה כנ"ל, וכמו שמפרש והולך, אבל שאמר "והכי אצטריך" הוא משום דקין אמר לית דין כו' והוא נפרד מקין ואתתקן בזה: פתח ואמר וירא כו' עילא ותתא.…

אור החמה: לאנהרא: [והביאו התוספתא לסיוע דבריהם שאמרו שבינה משפעת לכל הספי' ולכל העולמות התחתוני']. ת"ח יתרו הוא דיהיב עיטא וגומר אהדר לעיל דאמר דלא בעי בר נש לאנהגא קלנא בשום דבר שהכל היא צורך לעולם ת"ח שיתרו נתן עצה לדינין ומשה לא זלזל…

הסולם: תא חזי יתרו וכו': בוא וראה, יתרו, הוא שנתן עצה למשה על תקון הדינים. וכך צריך להיות. וז"ס שהודה להקב"ה, וסדר לפניו תקון דיניו. להורות מה שכתוב, כי המשפט לאלקים הוא, ולא לסטרא אחרא. והדינים ניתנו לישראל ולא לאחר. שכתוב, חקיו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: