על כן אודך בגוים - התכבדות הקב"ה בהודאת העמים
יתרו · ׳וישמע יתרו כהן מדין חתן משה׳ - שבירת המלך והכהן של הסטרא אחרא · מאמר 1 · פיסקה 36 · דף סט ע"א
לשון הזוהר
׳וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ וְגוֹ'׳. פָּתַח וְאָמַר ׳עַל כֵּן אוֹדְךָ בַּגּוֹיִם יהו"ה וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה׳ (תהילים יח, נ) - דָּוִד מַלְכָּא אָמַר דָּא בְּרוּחַ קֻדְשָׁא, בְּשַׁעֲתָא דְּחָמָא, דְּהָא יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא אִסְתְּלִיק בִּסְלִיקוּ וְלָא אִתְיָיקְרָא בְּעָלְמָא, אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּשְׁאַר עַמִין. וְאִי תֵּימָא, הָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְיָיקַר בְּעָלְמָא, אֶלָּא בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל - הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּהָא יִשְׂרָאֵל אִינּוּן הֲוֵי יְסוֹדָא דִּשְׁרָגָּא לְאַנְהָרָא, אֲבָל כַּד שְׁאַר עַמִּין אָתָאן וְאוֹדָן לֵיהּ, בְּשִׁעְבּוּדָא דִּיְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּדֵין אִתּוֹסָף יְסוֹדָא דִּשְׁרָגָּא, וְאִתְתָּקַּף עַל כָּל עוֹבָדוֹי. בְּחִבּוּרָא חֲדָא, וְשָׁלִיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי עֵילָּא וְתַתָּא.
תרגום
׳וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ וְגוֹ'׳ (שמות יח, א). פָּתַח וְאָמַר ׳עַל כֵּן אוֹדְךְ בַגּוֹיִם ה' וּלְשִׁמְךְ אֲזַמֵּרָה׳ (תהלים יח, נ) - דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר אֶת זֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה שֶׁכְּבוֹד הקב"ה לֹא עוֹלֶה בַּעֲלִיָּה וְלֹא מִתְכַּבֵּד בָּעוֹלָם, אֶלָּא מִצַּד שְׁאָר הָעַמִּים. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי הקב"ה לֹא מִתְכַּבֵּד בָּעוֹלָם אֶלָּא מִשּׁוּם יִשְׂרָאֵל - כָּךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל הֵם הַיְסוֹד שֶׁל הַנֵּר לְהָאִיר, אֲבָל כְּשֶׁשְּׁאָר הָעַמִּים בָּאִים וּמוֹדִים לוֹ בְּשִׁעְבּוּד הַכָּבוֹד שֶׁל הקב"ה, אָז נוֹסָף יְסוֹד הַנֵּר וּמִתְחַזֵּק עַל כָּל מַעֲשָׂיו בְּחִבּוּר אֶחָד, וְשׁוֹלֵט הקב"ה לְבַדּוֹ מַעְלָה וּמַטָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳וישמע יתרו וגו'׳. פתח ואמר ׳על כן אודך בגוים יהו"ה ולשמך אזמרה׳ (תהילים יח, נ) - דוד מלכא אמר דא ברוח קדשא, בשעתא דחמא, דהא יקרא דקודשא בריך הוא, לא אסתליק בסליקו ולא אתייקרא בעלמא, אלא מסטרא דשאר עמין. ואי תימא, הא קודשא בריך הוא לא אתייקר בעלמא, אלא בגיניהון דישראל - הכי הוא ודאי, דהא ישראל אינון הוי יסודא דשרגא לאנהרא, אבל כד שאר עמין אתאן ואודן ליה, בשעבודא דיקרא דקודשא בריך הוא, כדין אתוסף יסודא דשרגא, ואתתקף על כל עובדוי. בחבורא חדא, ושליט קודשא בריך הוא בלחודוי עילא ותתא.
התרגום: ׳וישמע יתרו וגו'׳ (שמות יח, א). פתח ואמר ׳על כן אודך בגוים ה' ולשמך אזמרה׳ (תהלים יח, נ) - דוד המלך אמר את זה ברוח הקדש בשעה שראה שכבוד הקב"ה לא עולה בעליה ולא מתכבד בעולם, אלא מצד שאר העמים. ואם תאמר, הרי הקב"ה לא מתכבד בעולם אלא משום ישראל - כך זה ודאי, שהרי ישראל הם היסוד של הנר להאיר, אבל כששאר העמים באים ומודים לו בשעבוד הכבוד של הקב"ה, אז נוסף יסוד הנר ומתחזק על כל מעשיו בחבור אחד, ושולט הקב"ה לבדו מעלה ומטה.
מן המפרשים
אור החמה: וישמע יתרו וגומר פתח ואמר ע"כ אודך בגוים ה' בשעתא דחמא וגו' הנה היצירה אל הבריות הוא כח ההשפעה העליונה ונותנת צורה במצטייר והנה כל האומות הם משורש מעשה ה' באדה"ר וסוד השפעה עליונה מתפשטת מלמעלה ונתנת לשרים וכח הצורה הזאת בשתי…
אור יקר: ושליט קב״ה בלחודוי וכו׳, כי אחר שכאשר נאמר מלת אחד אינו צודק אלא דווקא עד היכל לבנת הספיר, ומשם למטה אינו כולל אחד מפני החצונים שהם אחר, אם כן כל זמן שהמציאות הזה כך הוא אין ייחוד אחד שלם, עד שיאמר אחד בכל נמצא כאומרו ולעבדו…
זוהר הרקיע: ◆ דף ס"ט ע"א) נשמתין הוי הכי לכן אתא קרא ואמר ואם רעה וגו' פי' זה שנמכר לאמה אינו באותה הנשמה שעתיד לעשות טוב בעלמא רק באותה דעתידה להחמיץ ועיני אדוניה שהוא הש"י צופים ורואים כי רעה היא עתידה להחמיץ ואז נעשקת. ועל אילין כתיב…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: