היכל הרושם הנסתר - חמישים השערים הנפתחים לו
יתרו · ׳וישמע יתרו כהן מדין חתן משה׳ - שבירת המלך והכהן של הסטרא אחרא · מאמר 1 · פיסקה 33 · דף סח ע"ב
לשון הזוהר
הַהוּא רְשִׁימוּ בָּעָא לְאַחֲפָיָא גַּרְמֵיהּ, וְעָבִיד לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ, לְאִתְטַמְּרָא בֵּיהּ, חַד הֵיכָלָא. הַהוּא הֵיכָלָא אַפִּיק לֵיהּ מִגַרְמֵיהּ, וּמָתַח לֵיהּ בִּמְתִּיחוּ רַב וְסַגִּיא לְכָל סִטְרִין, אוֹקִיר לֵיהּ בִּלְבוּשֵׁי יְקָר, פָּתַח לֵיהּ חַמְשִׁין תַּרְעִין. לְגוֹ בְּגוֹ, אִתְטָמַּר וְאִתְגְּנִיז הַהוּא רְשִׁימוּ. כֵּיוָן דְּאִתְגְּנִיז בֵּיהּ, וְעָאל בְּגַוֵּיהּ, אִתְמַלְיָא נְהוֹרָא. מֵהַהוּא נְהִירוּ, נַבְעִין נְהוֹרִין, וְנִצוֹצִין נָפְקִין מֵאִינּוּן תַּרְעִין, וְנָהֲרִין כֹּלָּא. הַהוּא הֵיכָלָא אִתְחַפְיָיא בְּשִׁית יְרִיעָן. אִינּוּן שִׁית יְרִיעָן, אִינּוּן חֲמֵשׁ. לְגוֹ בְּגוֹ אִינּוּן יְרִיעָן, קַיְּימָא חַד יְרִיעָא מְרֻקָּמָא, בְּהַהוּא יְרִיעָה אִתְחַפְיָיא הַהוּא הֵיכָלָא, מִנֵּיהּ אַשְׁגַּח וְחָמָא לְכֹלָּא.
תרגום
אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם רוֹצֶה לְכַסּוֹת אֶת עַצְמוֹ, וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ לְעַצְמוֹ לְהִטָּמֵן בּוֹ הֵיכָל אֶחָד. אוֹתוֹ הֵיכָל מוֹצִיא אוֹתוֹ מֵעַצְמוֹ, וּמוֹתֵחַ אוֹתוֹ בִּמְתִיחָה גְּדוֹלָה וְרַבָּה לְכָל הַצְּדָדִים, מְכַבֵּד אוֹתוֹ בִּלְבוּשֵׁי כָבוֹד, וּפוֹתֵחַ לוֹ חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים. לִפְנַי וְלִפְנִים נִטְמָן וְנִגְנָז אוֹתוֹ רֹשֶׁם. כֵּיוָן שֶׁנִּגְנָז בּוֹ וְנִכְנָס לְתוֹכוֹ, מִתְמַלֵּא בְּאוֹר. מֵאוֹתוֹ הָאוֹר נוֹבְעִים אוֹרוֹת, וְנִיצוֹצוֹת יוֹצְאִים מֵאוֹתָם הַשְּׁעָרִים, וּמְאִירִים הַכֹּל. אוֹתוֹ הֵיכָל מְכֻסֶּה בְּשֵׁשׁ יְרִיעוֹת. אוֹתָן שֵׁשׁ יְרִיעוֹת הֵן חָמֵשׁ. לִפְנַי וְלִפְנִים אוֹתָן יְרִיעוֹת עוֹמֶדֶת יְרִיעָה אַחַת רְקוּמָה, וּבְאוֹתָהּ הַיְרִיעָה מִתְכַּסֶּה אוֹתוֹ הַהֵיכָל, מִמֶּנּוּ מַשְׁגִּיחַ וְרוֹאֶה הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ההוא רשימו בעא לאחפיא גרמיה, ועביד ליה לגרמיה, לאתטמרא ביה, חד היכלא. ההוא היכלא אפיק ליה מגרמיה, ומתח ליה במתיחו רב וסגיא לכל סטרין, אוקיר ליה בלבושי יקר, פתח ליה חמשין תרעין. לגו בגו, אתטמר ואתגניז ההוא רשימו. כיון דאתגניז ביה, ועאל בגויה, אתמליא נהורא. מההוא נהירו, נבעין נהורין, ונצוצין נפקין מאינון תרעין, ונהרין כלא. ההוא היכלא אתחפייא בשית יריען. אינון שית יריען, אינון חמש. לגו בגו אינון יריען, קיימא חד יריעא מרקמא, בההוא יריעה אתחפייא ההוא היכלא, מניה אשגח וחמא לכלא.
התרגום: אותו הרשם רוצה לכסות את עצמו, ועושה אותו לעצמו להטמן בו היכל אחד. אותו היכל מוציא אותו מעצמו, ומותח אותו במתיחה גדולה ורבה לכל הצדדים, מכבד אותו בלבושי כבוד, ופותח לו חמשים שערים. לפני ולפנים נטמן ונגנז אותו רשם. כיון שנגנז בו ונכנס לתוכו, מתמלא באור. מאותו האור נובעים אורות, וניצוצות יוצאים מאותם השערים, ומאירים הכל. אותו היכל מכסה בשש יריעות. אותן שש יריעות הן חמש. לפני ולפנים אותן יריעות עומדת יריעה אחת רקומה, ובאותה היריעה מתכסה אותו ההיכל, ממנו משגיח ורואה הכל.
מן המפרשים
מקדש מלך: פי' א"א כי א"וא הם טמירין בגו ז"ון וא"א טמיר בגו א"וא כמ"ש בא"ז האי אב ואם כולהו בהו סתימין. ופי' הרב ז"ל באוצ"ח דרוש עתיק פרק א' בהו סתימין. פי' בתוך ז"ון ואינון סתמין למזלא קדישא. פי' א"וא גם הם סותמים לאריך עכ"ל. נמצא שא"א…
יהל אור: ההוא רשימו רשים ולא רשים. הוא אבא עצמו נקודה עלאה שנתגלה עצמו ויצא מההוא רוחא דגניז וההוא רוחא הוא שורש היו"ד והוא י' בתוך אור ועתה נתגלה היו"ד ואעפ"כ סתום מאוד כמ"ש בס"ת קיימא ולא קיימא. ובתז"ח פ"ט ע"ד "טמיר בטמירו ידיע ולא…
אור החמה: פתח ליה חמשין תרעין הם נ' שערי בינה שהם בה מצד עצמה מכח החכמה שכן ה' פ' י' עולה חמשים והיינו י' ה'. לגו בגו ירצה שהחכמה נכנסת בבינה לא בבחינת ו' קצוות שבה שאלו אינם בו וגם לא בבינה שזו היא גו תוך לבר אלא נכנס בה בתוך התוך…