ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 1: ׳וישמע יתרו כהן מדין חתן משה׳ - שבירת המלך והכהן של הסטרא אחרא › פיסקה 32 (סח ע"ב)

הרושם הנעלם במכוסה שבמכוסים - קיום כל הנמצא

יתרו · ׳וישמע יתרו כהן מדין חתן משה׳ - שבירת המלך והכהן של הסטרא אחרא · מאמר 1 · פיסקה 32 · דף סח ע"ב

לשון הזוהר

תוספתא בִּטְמִירוּ דִּטְמִירִין, אִתְרְשִׁים רְשִׁימוּ חַד, דְּלָא אִתְחָזֵי וְלָא אִתְגַּלְיָא. הַהוּא רְשִׁימוּ, רָשִׁים וְלָא רָשִׁים. מָארֵי דְּסָכְלְתָנוּ, וּפִקְחִין דְּעַיְינִין, לָא יַכְלִין לְמֵיקָם בֵּיהּ. אִיהוּ קִיּוּמָא דְּכֹלָּא. הַהוּא רְשִׁימוּ אִיהוּ זְעֵיר, דְּלָא אִתְחַזְיָא וְלָא אִתְגַּלְיָא. קַיְּימָא בִּרְעוּתָא, לְקַיְּימָא כֹּלָּא. לְנַטְלָא מַה דְּנַטְלָא, מִמַּה דְּלֵית בֵּיהּ רְשִׁימוּ, וְלָא רְעוּתָא, דְּלָא אִתְחָזֵי.

תרגום

בַּמְכֻסֶּה שֶׁבַּמְכֻסִּים נִרְשָׁם רֹשֶׁם אֶחָד שֶׁלֹּא נִרְאֶה וְלֹא הִתְגַּלָּה אוֹתוֹ רֹשֶׁם רָשׁוּם וְלֹא רָשׁוּם. בַּעֲלֵי הַתְּבוּנָה וְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לֹא יְכוֹלִים לַעֲמֹד בּוֹ. הוּא קִיּוּם הַכֹּל. אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם הוּא קָטָן, שֶׁלֹּא נִרְאָה וְלֹא הִתְגַּלָּה. עוֹמֵד בְּרָצוֹן לְקַיֵּם הַכֹּל. לְקַבֵּל מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מִמַּה שֶׁאֵין בּוֹ רֹשֶׁם וְלֹא רָצוֹן, שֶׁלֹּא נִרְאֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תוספתא בטמירו דטמירין, אתרשים רשימו חד, דלא אתחזי ולא אתגליא. ההוא רשימו, רשים ולא רשים. מארי דסכלתנו, ופקחין דעיינין, לא יכלין למיקם ביה. איהו קיומא דכלא. ההוא רשימו איהו זעיר, דלא אתחזיא ולא אתגליא. קיימא ברעותא, לקיימא כלא. לנטלא מה דנטלא, ממה דלית ביה רשימו, ולא רעותא, דלא אתחזי.

התרגום: במכסה שבמכסים נרשם רשם אחד שלא נראה ולא התגלה אותו רשם רשום ולא רשום. בעלי התבונה ועינים פקוחות לא יכולים לעמד בו. הוא קיום הכל. אותו הרשם הוא קטן, שלא נראה ולא התגלה. עומד ברצון לקים הכל. לקבל מה שמקבל ממה שאין בו רשם ולא רצון, שלא נראה.

מן המפרשים

מקדש מלך: דלא אתחזי ולא אתגליא כפל הלשון להורות על גודל העולם הבא אי נמי לפי שיש באבא אור פנימי ואור מקיף מבחוץ ונגד אור פנימי אמר דלא אתחזי שאינו נראה לתחתונים ונגד אור מקיף אמר דלא אתגלייא. ור"ל אע"פי שהוא מקיף מבחוץ אינו נגלה…

יהל אור: תוספתא. בטמירו דטמירין. ר"ל אוירא עלאה ברוחא דגניז בגוי' שמשם נאצל נקודת חכמה כמ"ש באדרא זוטא והאי אבא מרוחא דגניז בע"י: אתרשים רשימו חד דלא אתחזי כו'. הוא סוד י' דנפיק מ אויר אויר י אור , והוא שרש אבא:

אור החמה: ההוא רשימו איהו זעיר וממנו גילוי דלא אתחזיא ולא אתגליא מצד דבקות' בא"ס שמחוייב מציאותו ופועל ע"י הרצון. וז"ש קיימא ברעותא והיא אמצעית לשאוב שפע וכח מהרצון א"ס לקיום כל הנמצאות מבינה ולמטה. וז"ש לקיימא כולא .

לכל המפרשים על פיסקה זו