אשר עשה אלהים למשה - השם המגן טרם היוציא ה'
יתרו · ׳וישמע יתרו כהן מדין חתן משה׳ - שבירת המלך והכהן של הסטרא אחרא · מאמר 1 · פיסקה 22 · דף סח ע"א
לשון הזוהר
׳וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹּהֵן וְגוֹ׳ - רַבִּי חִיָּיא אָמַר, הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, ׳אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלהִים לְמֹשֶׁה׳ - וּלְבָתַר כְּתִיב ׳כִּי הוֹצִיא יהו"ה׳ - אֶלָּא רָזָא דָּא ׳אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים׳ - דָּא שְׁמָא דְּאָגִין עַל מֹשֶׁה וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְלָא אִתְעָדֵי מִנַּיְיהוּ בְּגָלוּתָא. וּלְבָתַר, שְׁמָא עִלָּאָה אַפִּיק לוֹן מִמִּצְרַיִם. דְּהָא שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאַפִּיק לוֹן, בְּרָזָא דְּיוֹבְלָא הֲוָה.
תרגום
׳וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן וְגוֹ'׳ (שמות יח, א). רַבִּי חִיָּיא אָמַר, פָּסוּק זֶה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, בַּתְּחִלָּה כָּתוּב ׳אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה׳ - וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב ׳כִּי הוֹצִיא ה'׳ - אֶלָּא סוֹד זֶה ׳אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים׳ - זֶה הַשֵּׁם שֶׁהֵגֵן עַל מֹשֶׁה וְעַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא זָז מֵהֶם בַּגָּלוּת, וְאַחַר כָּךְ הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן הוֹצִיא אוֹתָם מִמִּצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוֹצִיא אוֹתָם הָיָה בְּסוֹד הַיּוֹבֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳וישמע יתרו כהן וגו׳ - רבי חייא אמר, האי קרא אית לאסתכלא ביה, בקדמיתא כתיב, ׳את כל אשר עשה אלהים למשה׳ - ולבתר כתיב ׳כי הוציא יהו"ה׳ - אלא רזא דא ׳את כל אשר עשה אלהים׳ - דא שמא דאגין על משה ועל ישראל, ולא אתעדי מנייהו בגלותא. ולבתר, שמא עלאה אפיק לון ממצרים. דהא שמא קדישא דאפיק לון, ברזא דיובלא הוה.
התרגום: ׳וישמע יתרו כהן וגו'׳ (שמות יח, א). רבי חייא אמר, פסוק זה יש להתבונן בו, בתחלה כתוב ׳את כל אשר עשה אלהים למשה׳ - ואחר כך כתוב ׳כי הוציא ה'׳ - אלא סוד זה ׳את כל אשר עשה אלהים׳ - זה השם שהגן על משה ועל ישראל ולא זז מהם בגלות, ואחר כך השם העליון הוציא אותם ממצרים, שהרי השם הקדוש שהוציא אותם היה בסוד היובל.
מן המפרשים
מקדש מלך: ולבתר כתיב הוציא ה' פי' פתח באלהים וסיים בהוי"ה. ותירץ אלהים היא מלכות שהגינה עליהם בגלות. ומ"ש כי הוציא ה' היא בינה שהאירה במ' ויצאו ישראל ממצרים. וז"ש דהא שמא קדישא שהיא מלכות דאפיק לון ממצרים ברזא דיובלא הוה. ד"א את כל…
אור החמה: וישמע וגו' ר' חייא אמר וגומר כל אשר עשה אלהים שכינה ששמרם שם בגלות תמיד כי הוציא ה' היינו ת"ת שהוא מגיע עד הבינה יובל בעלת החירות והגאולה ולענין הנהגתם מרע"ה צריך אליה כי היה נכנס לפרעה ומדבר אליו קשות אמנם הגאולה ליש' שהם היו…
אור יקר: כל אשר עשה אלהים שכינה ששמרם שם בגלות תמיד,
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: