כהן און וכהן מדין - סוד הוא"ו המשותף למשה ויוסף
יתרו · ׳וישמע יתרו כהן מדין חתן משה׳ - שבירת המלך והכהן של הסטרא אחרא · מאמר 1 · פיסקה 21 · דף סח ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אַבָּא, הָא כֹּהֵן אוֹן לָא כְּתִיב בְּיִתְרוֹ, ׳כֹּהֵן מִדְיָן׳ כְּתִיב. אֲמַר לֵיהּ, כֹּלָּא אִיהוּ חַד. בְּקַדְמִיתָא חָמוּי דְּיוֹסֵף, כֹּהֵן אוֹן אִקְרֵי. וּלְבָתַר חָמוּי דְּמֹשֶׁה - ׳כֹּהֵן מִדְיָן׳. וְכֹלָּא רָזָא חֲדָא, דְּהָא אִלֵּין תְּרֵין מֹשֶׁה וְיוֹסֵף. בְּדַרְגָּא דְרָזָא חֲדָא קַיְימִין, בְּרָזָא דְּאָת וָ"ו, תְּרֵין וָוִין כַּחֲדָא. וּמַה דְּאִתְּמַר ׳כֹּהֵן מִדְיָן׳, רָזָא דָּא אֵשֶׁת מִדְיָנִים. (משה ויוסף ברזא חדא קיימי, רזא דא ו"ו תרין כחדא) אָרִים יְדוֹי עַל רֵישֵׁיהּ ר' אַבָּא וּבָכָה. אָמַר, נְהִירוּ דְּאוֹרַיְיתָא סַלְּקָא הַשְׁתָּא עַד רוּם רְקִיעָא דְּכֻרְסְיָיא עִלָּאָה, לְבָתַר דְּיִסְתַּלַּק מֹר מֵעָלְמָא, מַאן יַנְהִיר נְהִירוּ דְּאוֹרַיְיתָא. וַוי לְעָלְמָא דְּיִשְׁתְּאַר יָתוֹם מִינָךְ. אֲבָל מִלִּין דְּמֹר יִתְנְהִירוּ בְּעָלְמָא עַד דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא וּכְדֵין כְּתִיב, ׳וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יהו"ה וְגוֹ'׳ (ישעיהו יא, ט).
תרגום
אָמַר רַבִּי אַבָּא, הֲרֵי כֹהֵן אוֹן לֹא כָתוּב בְּיִתְרוֹ, אֲבָל כֹהֵן מִדְיָן כָּתוּב. אָמַר לוֹ, הַכֹּל אֶחָד. בַּתְּחִלָּה חָמִיו שֶׁל יוֹסֵף נִקְרָא כֹהֵן אוֹן, וְאַחַר כָּךְ חָמִיו שֶׁל מֹשֶׁה - כֹהֵן מִדְיָן. וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד. שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי אֵלֶּה, מֹשֶׁה וְיוֹסֵף, עוֹמְדִים בְּדַרְגָּה שֶׁל סוֹד אֶחָד בְּסוֹד הָאוֹת וָ"ו, שְׁנֵי וָוִי"ם כְּאֶחָד. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ׳כֹהֵן מִדְיָן, סוֹד זֶה אֵשֶׁת מִדְיָנִים׳. (משהויוסף בסודאחדעומדים, וְסוֹד זֶה ו"ו, שְׁנַיִם כְּאֶחָד). הֵרִים יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ רַבִּי אַבָּא וּבָכָה. אָמַר, אוֹר הַתּוֹרָה עוֹלֶה עַתָּה עַד רוּם הָרָקִיעַ שֶׁל הַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן, אַחַר שֶׁיִּסְתַּלֵּק מוֹרֵנוּ מֵהָעוֹלָם, מִי יָאִיר אֶת אוֹר הַתּוֹרָה? אוֹי לָעוֹלָם שֶׁיִּשָּׁאֵר יָתוֹם מִמְּךְ, אֲבָל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ יָאִירוּ בָּעוֹלָם עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְאָז כָּתוּב ׳וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' וְגוֹ'׳ (ישעיה יא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אבא, הא כהן און לא כתיב ביתרו, ׳כהן מדין׳ כתיב. אמר ליה, כלא איהו חד. בקדמיתא חמוי דיוסף, כהן און אקרי. ולבתר חמוי דמשה - ׳כהן מדין׳. וכלא רזא חדא, דהא אלין תרין משה ויוסף. בדרגא דרזא חדא קיימין, ברזא דאת ו"ו, תרין ווין כחדא. ומה דאתמר ׳כהן מדין׳, רזא דא אשת מדינים. (משה ויוסף ברזא חדא קיימי, רזא דא ו"ו תרין כחדא) ארים ידוי על רישיה ר' אבא ובכה. אמר, נהירו דאורייתא סלקא השתא עד רום רקיעא דכרסייא עלאה, לבתר דיסתלק מר מעלמא, מאן ינהיר נהירו דאורייתא. ווי לעלמא דישתאר יתום מינך. אבל מלין דמר יתנהירו בעלמא עד דייתי מלכא משיחא וכדין כתיב, ׳ומלאה הארץ דעה את יהו"ה וגו'׳ (ישעיהו יא, ט).
התרגום: אמר רבי אבא, הרי כהן און לא כתוב ביתרו, אבל כהן מדין כתוב. אמר לו, הכל אחד. בתחלה חמיו של יוסף נקרא כהן און, ואחר כך חמיו של משה - כהן מדין. והכל סוד אחד. שהרי שני אלה, משה ויוסף, עומדים בדרגה של סוד אחד בסוד האות ו"ו, שני ווי"ם כאחד. ומה שנאמר ׳כהן מדין, סוד זה אשת מדינים׳. (משהויוסף בסודאחדעומדים, וסוד זה ו"ו, שנים כאחד). הרים ידיו על ראשו רבי אבא ובכה. אמר, אור התורה עולה עתה עד רום הרקיע של הכסא העליון, אחר שיסתלק מורנו מהעולם, מי יאיר את אור התורה? אוי לעולם שישאר יתום ממך, אבל דברי רבנו יאירו בעולם עד שיבא מלך המשיח, ואז כתוב ׳ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'׳ (ישעיה יא).
מן המפרשים
מקדש מלך: רזא דא אשת מדינים פי' מדין לשון מדינים הוא ואם כן לעולם כהן און הוא כהן מדין והכל קליפה אחת. וז"ש וכולא חד רזא : א"נ כהן און הוא דכורא דס"א וכהן מדין הוא נוקבא דס"א. וז"ש רזא דא אשת מדינים. ומ"ש וכולא רזא חדא ר"ל ז"ון דקליפה…
אור החמה: א"ר אבא וגו' כהן מדין כתיב ולפי דבריו ה"ה ראוי שיאמר כהן און שהוא החצונים ותירץ שהכל ענין א' ופירש ואמר חמוי דיוסף שהוא סוד קין שנטל מהבל אותה נקבה שהוא אונס בת אחת הנבעלת ליוסף בסוד היותו יסוד והיא נבעלת למשה בסוד היותו ת"ת…
הסולם: אמר ר' אבא וכו': אר"א, הרי כהן און לא כתוב ביתרו, כהן מדין כתוב. אמר לו, הכל הוא אחד, מתחילה היה נקרא כהן און חותנו של יוסף, ואח"כ נקרא חותנו של משה כהן מדין. והכל הוא סוד אחד. שכהן מדין הוא כמו כהן און. כי אלו השנים משה ויוסף…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: