פשר אותיות חקת - דמיון הנוקבא לנחש המאנה ומכה
חקת · ׳זאת חקת התורה׳ - אות הברית וסוד אותיותיה הצפוף · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף קפ ע"ב
לשון הזוהר
אֶלָּא חֻקַּת וַדַּאי, (נ"ח, ס"א) וְאוֹקִימְנָא, ה' ד' הֲוַת (נ"א חק) וְהָא אִתְּמַר. אֲבָל תּ', הוּא ד' וְנ' מְחֻבָּר כַּחֲדָא. וְנוּ"ן הָא אִתְּמַר, נוּ"ן אֲמַאי אִקְרֵי הָכִי בְּנוּ"ן. אֶלָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ׳ (ויקרא כה, יז) - דְּהַשְׁתָא הִיא בְּאַנְפָּהָא נְהִירִין וְעַבְדָא אוֹנָאָה לִבְנֵי נָשָׁא, לְבָתַר מַחְיָא כְּחִוְיָא, וְשָׁצֵי וְקָטִיל ׳וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוְן׳ (משלי ל, כ) - וְעַל דָּא הָכִי אִקְרֵי בְּנוּ"ן, דְּאִתְּמַר עָלֵיהּ. ת' כֹּלָּא כַּחֲדָא - דָּלֶ"ת נוּ"ן. ד' נוּ"ן דָּלֶ"ת רֵי"שׁ (ה"א ה"א) (נו"ן רי"ש), רֵי"שׁ וְדָלֶ"ת חַד מִלָּה הוּא. וּבְאַתְוָו"ן גְּלִיפִין אִינּוּן תָּא חֲזֵי חֹק וֹת (ס"א אינון חק ות') וְכֹלָּא חַד מִלָּה.
תרגום
אֶלָּא חֻקַּת בְּוַדַּאי, וּבֵאַרְנוּ, ה' הָיְתָה ד' (חֹק), וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. אֲבָל ת' הוּא ד' וְנ' מְחֻבָּרִים כְּאֶחָד. וְנוּ"ן הֲרֵי נִתְבָּאֵר, נוּ"ן לָמָּה נִקְרֵאת כָּךְ בְּנוּ"ן? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה) ׳וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ׳ - שֶׁכָּעֵת הִיא בְּפָנִים מְאִירוֹת וְעוֹשָׂה אוֹנָאָה לִבְנֵי אָדָם, וְאַחַר כָּךְ מַכָּה כְּמוֹ נָחָשׁ, וּמַשְׁמִידָה וְהוֹרֶגֶת, (משלי ל) ׳וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן׳ - וְעַל זֶה כָּךְ נִקְרֵאת בְּנוּ"ן שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ. ת' הַכֹּל כְּאֶחָד - דָּלֶ"ת נוּ"ן. ד' נוּ"ן דָּלֶ"ת רֵי"שׁ (ה"א ה"א) (נו"ן רי"ש), רֵי"שׁ וְדָלֶ"ת דָּבָר אֶחָד הוּא. וּבְאוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת הֵם חֹק וְת', וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא חקת ודאי, (נ"ח, ס"א) ואוקימנא, ה' ד' הות (נ"א חק) והא אתמר. אבל ת', הוא ד' ונ' מחבר כחדא. ונו"ן הא אתמר, נו"ן אמאי אקרי הכי בנו"ן. אלא, כמה דאת אמר ׳ולא תונו איש את עמיתו׳ (ויקרא כה, יז) - דהשתא היא באנפהא נהירין ועבדא אונאה לבני נשא, לבתר מחיא כחויא, ושצי וקטיל ׳ואמרה לא פעלתי און׳ (משלי ל, כ) - ועל דא הכי אקרי בנו"ן, דאתמר עליה. ת' כלא כחדא - דל"ת נו"ן. ד' נו"ן דל"ת רי"ש (ה"א ה"א) (נו"ן רי"ש), רי"ש ודל"ת חד מלה הוא. ובאתוו"ן גליפין אינון תא חזי חק ות (ס"א אינון חק ות') וכלא חד מלה.
התרגום: אלא חקת בודאי, ובארנו, ה' היתה ד' (חק), והרי נתבאר. אבל ת' הוא ד' ונ' מחברים כאחד. ונו"ן הרי נתבאר, נו"ן למה נקראת כך בנו"ן? אלא כמו שנאמר (ויקרא כה) ׳ולא תונו איש את עמיתו׳ - שכעת היא בפנים מאירות ועושה אונאה לבני אדם, ואחר כך מכה כמו נחש, ומשמידה והורגת, (משלי ל) ׳ואמרה לא פעלתי און׳ - ועל זה כך נקראת בנו"ן שנאמר עליה. ת' הכל כאחד - דל"ת נו"ן. ד' נו"ן דל"ת רי"ש (ה"א ה"א) (נו"ן רי"ש), רי"ש ודל"ת דבר אחד הוא. ובאותיות חקוקות הם חק ות', והכל דבר אחד.
מן המפרשים
מקדש מלך: ה"ג וע"ד הכי איקרי בנו"ן דאתמר עלה תי"ו כולא כחדא ד' נ' ד"ר ר' וד' חד מלה הוא ובאתוון גליפן אינון חוק ות' וכולא מלה חדא והכי פירושה. תי"ו כולא כחדא . היינו שיש בה: ד"נ שרומזים על מ'. ומ"ש ד'ר פי' ד' היא כמו ר' בציורה. ומ"ש…
אור החמה: ובאתוון גליפן וכו' עד עתה ביאר סוד התי"ו של חוקת ועתה רצה לבאר כל מלת חוקת. נמצא חסר מהמעתיק. אשר לא עלה עליה עול לרמוז אליה כי מספר על ק' רזא דחלק מאה של האצילות שהוא דרגא בתרא' מכולהו כי הוא יותר דין מכולהו ושם הוא ענין הפרה…
אור יקר: ה' ד׳ הות וכו׳ ותירץ כי חקת היא בחינה אחרת שאינה בחינת זאת כדמפרש ואזיל, או אפשר דקשיא ליה כי אחר שזאת היא אות קיימא׳ כדאמרן אם כן חוק הוה ליה למימר כאומרו וחק בשארו שם. לזה אמר שהיא נקראת זאת אות ברית, ונקראת חק״ת בתי״ו נוספת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: