ממלכת הזוהר › זוהר › חקת › מאמר 11: סוד הבאר - זכר ונוקבא בבארה ובבאר, ומעלת המכוונים לב ורצון לעורר ברכה › פיסקה 8 (קפד ע"א)

ויקראו בשם הבעל - אין רשות ולא מוכשרים ביניהם והקבה השכיחם מהם

חקת · סוד הבאר - זכר ונוקבא בבארה ובבאר, ומעלת המכוונים לב ורצון לעורר ברכה · מאמר 11 · פיסקה 8 · דף קפד ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, ׳וְיִקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל וְגוֹ'׳ (מלכים א יח, כו). מַאי טַעֲמָא. חַד דְּלָאו רְשׁוּ בְּהַהוּא בַּעַל בְּהַאי. וְעוֹד דְּמִלִּין לָא מִתְכַּשְּׁרָן בֵּינַיְיהוּ, וְאַנְשֵׁי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִנְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאַתָּה הַסִבּוֹתָ אֶת לִבָּם אֲחוֹרַנִּית׳ (מלכים א יח, לז) - זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּיַדְעֵי לְמִקְרֵי לְמָארֵיהוֹן כַּדְּקָא יָאוּת.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב ׳וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל וְגוֹ'׳ (מלכים א יח, כו). מָה הַטַּעַם? אֶחָד, שֶׁאֵין רְשׁוּת בְּאוֹתוֹ בַּעַל בָּזֶה. וְעוֹד, שֶׁהַדְּבָרִים לֹא מֻכְשָׁרִים בֵּינֵיהֶם, וְהִשְׁכִּיחָם הקב"ה מֵהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וְאַתָּה הֲסִבּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית׳ - אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים לִקְרֹא לְרִבּוֹנָם כָּרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כתיב, ׳ויקראו בשם הבעל וגו'׳ (מלכים א יח, כו). מאי טעמא. חד דלאו רשו בההוא בעל בהאי. ועוד דמלין לא מתכשרן בינייהו, ואנשי לון קודשא בריך הוא מנהון. הדא הוא דכתיב, ׳ואתה הסבות את לבם אחורנית׳ (מלכים א יח, לז) - זכאין אינון צדיקייא, דידעי למקרי למאריהון כדקא יאות.

התרגום: בא וראה, כתוב ׳ויקראו בשם הבעל וגו'׳ (מלכים א יח, כו). מה הטעם? אחד, שאין רשות באותו בעל בזה. ועוד, שהדברים לא מכשרים ביניהם, והשכיחם הקב"ה מהם. זהו שכתוב (שם) ׳ואתה הסבת את לבם אחרנית׳ - אשריהם הצדיקים שיודעים לקרא לרבונם כראוי.

מן המפרשים

הסולם: ת"ח כתיב ויקראו וגו': בוא וראה, כתוב ויקראו בשם הבעל וגו'. מהו הטעם שלא נענו. ומשיב אחד, משום שלא היו רשות לבעל ההוא בזה, להוריד אש מן השמים. ועוד, משום שהדברים לא היו ישרים ביניהם, והקב"ה השכיח אותם מהם. ז"ש ואתה הסבות את לבם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: