אסף את העם - הבאר מוציאה לשלשה עשר נחלים וישראל אומרים עלי באר בשעת חנייתם
חקת · סוד הבאר - זכר ונוקבא בבארה ובבאר, ומעלת המכוונים לב ורצון לעורר ברכה · מאמר 11 · פיסקה 5 · דף קפג ע"ב
לשון הזוהר
׳אֲשֶׁר אָמַר׳ יהו " ׳ה לְמֹשֶׁה אֱסוֹף אֶת הָעָם׳ - בְּגִין דְּהַאי בְּאֵר לָא אַעְדֵּי (באר) מִנַּיְיהוּ. וְאִי תֵּימָא, הֵיךְ יַכְלִין לְשָׁאֲבָא מִנֵּיהּ כֹּלָּא, אֶלָּא אִיהוּ נָפִיק לִתְלֵיסַר נַחֲלִין, וּנְבִיעַ אִתְמְלֵּי וְנָפִיק לְכָל סִטְרִין, וּכְדֵין הֲווֹ יִשְׂרָאֵל בְּשַׁעֲתָא דְּשָׁארָן וּבַעְיָין מַיָּיא, קַיְימִין עָלֵיהּ, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא. וּמַה אַמְרֵי, ׳עֲלִי בְאֵר׳. סַלְקִי מֵימַיִךְ, לְאַנְפָּקָא מַיִין לְכֹלָּא, וּלְאִתְשָׁקָאָה מִנָךְ. וְכֵן אַמְרֵי תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּהַאי בְּאֵר, ׳בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ'׳. מִלָּה קְשׁוֹט הֲווֹ אַמְרֵי, וְכַךְ הוּא.
תרגום
׳אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמֹשֶׁה אֱסֹף אֶת הָעָם׳ (במדבר כא, טז) - מִשּׁוּם שֶׁבְּאֵר זוֹ לֹא זָזָה (בְּאֵר) מֵהֶם. וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יָכְלוּ לִשְׁאֹב מִמֶּנָּה כֻּלָּם? אֶלָּא הוּא מוֹצִיא לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר נְחָלִים, וְהַמַּעְיָן מִתְמַלֵּא וְיוֹצֵא לְכָל הַצְּדָדִים, וְאָז הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁחוֹנִים וְרוֹצִים מַיִם, עוֹמְדִים עָלֶיהָ וְאוֹמְרִים שִׁירָה. וּמָה אוֹמְרִים? עֲלִי בְאֵר. הַעֲלִי מֵימַיִךְ לְהוֹצִיא מַיִם לַכֹּל וְלִהְיוֹת מֻשְׁקִים מִמֵּךְ. וְכֵן אוֹמְרִים שֶׁבַח שֶׁל בְּאֵר זֹּאת, בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ'. דְּבַר אֱמֶת הָיוּ אוֹמְרִים, וְכָךְ הוּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אשר אמר׳ יהו " ׳ה למשה אסוף את העם׳ - בגין דהאי באר לא אעדי (באר) מנייהו. ואי תימא, היך יכלין לשאבא מניה כלא, אלא איהו נפיק לתליסר נחלין, ונביע אתמלי ונפיק לכל סטרין, וכדין הוו ישראל בשעתא דשארן ובעיין מייא, קיימין עליה, ואמרי שירתא. ומה אמרי, ׳עלי באר׳. סלקי מימיך, לאנפקא מיין לכלא, ולאתשקאה מנך. וכן אמרי תושבחתא דהאי באר, ׳באר חפרוה שרים וגו'׳. מלה קשוט הוו אמרי, וכך הוא.
התרגום: ׳אשר אמר ה' למשה אסף את העם׳ (במדבר כא, טז) - משום שבאר זו לא זזה (באר) מהם. ואם תאמר, איך יכלו לשאב ממנה כלם? אלא הוא מוציא לשלשה עשר נחלים, והמעין מתמלא ויוצא לכל הצדדים, ואז היו ישראל בשעה שחונים ורוצים מים, עומדים עליה ואומרים שירה. ומה אומרים? עלי באר. העלי מימיך להוציא מים לכל ולהיות משקים ממך. וכן אומרים שבח של באר זאת, באר חפרוה שרים וגו'. דבר אמת היו אומרים, וכך הוא.
מן המפרשים
אור החמה: בגין דהאי באר וכו' כלומר דקדק הכתוב ואמר אשר אמר ה' דהיינו שם בן ד' ת"ת בגין דהאי באר דהיינו דכורא דקאמרן לא אעדי באר דהיינו שכינה מינייהו אלא היא מעצמה נסתלק' במיתת מרים לכך אמר ה' אסוף את העם ואתנה שאין רצוני שיסתלק הבאר…
הסולם: אשר אמר ה' וגו': כתוב הוא הבאר אשר אמר ה' למשה אסוף את העם . הוא משום שבאר הזו לא נעדר מהם. ואם תאמר, איך היו יכולים כולם לשאוב ממנו. אלא שהוא יצא לי"ג נחלים, שהמלכות מתחלקת לי"ג, בסוד י"ב שמקבלת מי"ב גבולים שבז"א, ואחד כולל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: