ותלבש אסתר מלכות - לבשה רוח הקדש כי שמרה פיה שלא להראות דבר
חקת · וידבר העם באלהים ובמשה - סוד הנחשים השורפים ומעלת אסתר ששמרה פיה · מאמר 10 · פיסקה 2 · דף קפג ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וְגוֹ'׳ (אסתר ה, א). מְגִּלַת אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרָה, וּבְגִין כַּךְ כְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים. ׳וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי׳ - דְּאִתְחֲלָשׁ חֵילָא דְּגוּפָא, וְהָא קַיְּימָא בְּרוּחָא בְּלָא גּוּפָא, כְּדֵין ׳וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת׳ - מַאי (קפ"ט:) מַלְכוּת. אִי תֵּימָא בִּלְבוּשֵׁי יְקָר וְאַרְגְּוָונָא, הָא לָאו הָכִי אִקְרֵי. אֶלָּא ׳וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת׳ - דְּאִתְלַבְּשַׁת בְּמַלְכוּת עִלָּאָה קַדִּישָׁא, וַדַּאי לָבְשָׁה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. מַאי טַעֲמָא זָכְתָה לְהַאי אֲתָר. בְּגִין דְּנַטְרָא פּוּמָה דְּלָא לְחַוָואָה מִדִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּה׳ (אסתר ב, כ) - וְאוֹלִיפְנָא כָּל מַאן דְּנָטִיר פּוּמֵיהּ וְלִישָׁנֵיהּ, זָכֵי לְאִתְלַבְּשָׁא בְּרוּחַ דְּקוּדְשָׁא. וְכָל מַאן דְּסָטֵי פּוּמֵיהּ לְמִלָּה בִּישָׁא, הָא וַדַּאי הַהוּא מִלָּה בִּישָׁא עָלֵיהּ. (ס"א ואי לאו), וְאִי תֵּימָא הָא נְגָעִים, אוֹ צָרַעַת, דְּמוֹקְדָן כְּחִוְיָא עָלֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.
תרגום
רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, (אסתר ה) ׳וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת (אסתר ה, א)׳ וְגוֹ'. - מְגִלַּת אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרָה, וּמִשּׁוּם זֶה כְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים. ׳וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי׳ - שֶׁנֶּחֱלָשׁ כֹּחַ הַגּוּף, וַהֲרֵי קַיָּם בָּרוּחַ בְּלֹא גוּף, אָז - ׳וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת׳ - אֵיזוֹ מַלְכוּת? אִם תֹּאמַר בִּלְבוּשׁ כָּבוֹד וְאַרְגָּמָן, הֲרֵי לֹא כָּךְ נִקְרָא. אֶלָּא ׳וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת׳ - שֶׁהִתְלַבְּשָׁה בְמַלְכוּת עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה, וַדַּאי לָבְשָׁה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. מָה הַטַּעַם זָכְתָה לְמָקוֹם זֶה? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמְרָה פִיהָ שֶׁלֹּא לְהַרְאוֹת דָּבָר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (אסתר ב) ׳אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ׳ - וְלָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, זוֹכֶה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְכָל מִי שֶׁסּוֹטֶה פִיו לְדָבָר רָע, הֲרֵי וַדַּאי אתוֹ דָּבָר רָע עָלָיו. (וְאִם לֹא) הֲרֵי נְגָעִים אוֹ צָרַעַת שֶׁשּׂוֹרְפִים כְּנָחָשׁ עָלָיו, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יצחק פתח, ׳ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות וגו'׳ (אסתר ה, א). מגלת אסתר ברוח הקדש נאמרה, ובגין כך כתובה בין הכתובים. ׳ויהי ביום השלישי׳ - דאתחלש חילא דגופא, והא קיימא ברוחא בלא גופא, כדין ׳ותלבש אסתר מלכות׳ - מאי (קפ"ט:) מלכות. אי תימא בלבושי יקר וארגוונא, הא לאו הכי אקרי. אלא ׳ותלבש אסתר מלכות׳ - דאתלבשת במלכות עלאה קדישא, ודאי לבשה רוח הקדש. מאי טעמא זכתה להאי אתר. בגין דנטרא פומה דלא לחוואה מדי. הדא הוא דכתיב, ׳אין אסתר מגדת מולדתה׳ (אסתר ב, כ) - ואוליפנא כל מאן דנטיר פומיה ולישניה, זכי לאתלבשא ברוח דקודשא. וכל מאן דסטי פומיה למלה בישא, הא ודאי ההוא מלה בישא עליה. (ס"א ואי לאו), ואי תימא הא נגעים, או צרעת, דמוקדן כחויא עליה, והא אוקמוה.
התרגום: רבי יצחק פתח, (אסתר ה) ׳ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות (אסתר ה, א)׳ וגו'. - מגלת אסתר ברוח הקדש נאמרה, ומשום זה כתובה בין הכתובים. ׳ויהי ביום השלישי׳ - שנחלש כח הגוף, והרי קים ברוח בלא גוף, אז - ׳ותלבש אסתר מלכות׳ - איזו מלכות? אם תאמר בלבוש כבוד וארגמן, הרי לא כך נקרא. אלא ׳ותלבש אסתר מלכות׳ - שהתלבשה במלכות עליונה קדושה, ודאי לבשה רוח הקדש. מה הטעם זכתה למקום זה? משום ששמרה פיה שלא להראות דבר. זהו שכתוב (אסתר ב) ׳אין אסתר מגדת מולדתה׳ - ולמדנו, כל מי ששומר פיו ולשונו, זוכה להתלבש ברוח הקדש. וכל מי שסוטה פיו לדבר רע, הרי ודאי אתו דבר רע עליו. (ואם לא) הרי נגעים או צרעת ששורפים כנחש עליו, והרי פרשוהו.
מן המפרשים
מקדש מלך: כתובה בין הכתובים נ"ב הם יסוד ומ' כנודע ורוח הקדש היא מהנוקבא אשר מבחינתה נתנבאו בעלי רוח הקדש והיינו בין הכתובים. גם מצינו כי כתובים הם נ"ה עכ"ל. וז"ל הרב בליקוטים דע כי קבלה באצילות. ותלמוד שהוא פירוש המשנה בבריאה. ומשנה…
אור החמה: תנינן מגלת אסתר וכו' וכיון שכן לא בא הכתוב על סיפור הענין בלי הודעת דבר מה ילמוד ממנו לדורות. דאתחלש חילא דגופא. וחושים גשמיים בטלים והשכל גובר. הני לא איקרו הכי אין שמם מלכות במלכות ע"י הבינה על מדת המלכות ומפני שמלת מלכות בה…
אור יקר: בישראל ודאי, דלא תימא וכו׳ כלומר גם מה שנהגו עתה להיות הקניין בסודר בכנף המעיל הוא הסוד הנרמז וזהו שאמר וזאת הוא גם כן התעודה בישראל, כנף אכיו המלכות כנף לתפארת, כי ארבע פנים שם יהו״ה ארבע כנפים שם אדנ״י כדפי׳ בתיקונים.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: