ממלכת הזוהר › זוהר › חקת › מאמר 1: ׳זאת חקת התורה׳ - סוד תוספת הוא"ו וייחוד זכר ונוקבא בתורה › פיסקה 3 (קפ ע"א)

מזיגת סם המוות בסם החיים - וזאת עשו להם וחיו

חקת · ׳זאת חקת התורה׳ - סוד תוספת הוא"ו וייחוד זכר ונוקבא בתורה · מאמר 1 · פיסקה 3 · דף קפ ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, ׳זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם׳ (במדבר ח, כד), וְלָא וְזֹאת. דְּהָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא (קשיא) קָא אַתְיָין, וְלָא מִסִּטְרָא דְּרַחֲמֵי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְהָא כְּתִיב ׳וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ׳ (במדבר ד, יט). וְדָא בְּלֵיוָאֵי אִתְּמַר, וְאַתְּ אַמְרַת זֹאת, וְלָא וְזֹאת. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי הָכִי הוּא, וּקְרָא מוֹכַח. מַאן דְּאָחִיד סָמָא דְּמוֹתָא, אִי לָא יְעָרַב בֵּיהּ סָמָא דְּחַיֵּי, הָא וַדַּאי יְמוּת. וְעַל דָּא, ׳וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמוּתוּ׳ - בְּגִין דְּסָמָא דְּחַיֵּי מְעֻרָב בַּהֲדֵיהּ. ׳וְזֹאת עֲשׂוּ׳ ׳וְחָיוּ וְלֹא יָמוּתוּ׳ - וַדַּאי וְזֹאת אִצְטְרִיךְ לְהוּ, וְלָא זֹאת. בְּגִינֵי כַּךְ וְזֹאת הַתּוֹרָה מַמָּשׁ, בְּיִחוּדָא חַד, בְּיִחוּדָא שְׁלִים, כְּלָלָא דִּדְכַר וְנוּקְבָּא. ו"ה. זֹאת - ה' בִּלְחוֹדוֹי, וְעַל דָּא ׳זֹאת חוּקַּת הַתּוֹרָה׳.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, ׳זֹּאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם, וְלֹא וְזֹּאת׳ (במדבר ח, כד) - שֶׁהֲרֵי מִצַּד הַדִּין (הַקָּשֶׁה) הֵם בָּאִים, וְלֹא מִצַּד הָרַחֲמִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳וְזֹּאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ׳ (במדבר ד, יט) - וְזֶה בַּלְוִיִּם נֶאֱמַר, וְאַתָּה אָמַרְתָּ זֹּאת, וְלֹא - וְזֹּאת. אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ זֶה, וְהַפָּסוּק מוֹכִיחַ. מִי שֶׁאוֹחֵז סַם הַמָּוֶת, אִם לֹא יְעָרֵב בּוֹ סַם הַחַיִּים, הֲרֵי וַדַּאי יָמוּת. וְעַל זֶה, ׳וְזֹּאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ׳ - מִשּׁוּם שֶׁסַּם הַחַיִּים מְעֹרָב אִתּוֹ. וְזֹּאת עֲשׂוּ ׳וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ׳ - וַדַּאי וְזֹּאת צָרִיךְ לָהֶם, וְלֹא זֹּאת. מִשּׁוּם כָּךְ וְזֹּאת הַתּוֹרָה מַמָּשׁ, בְּיִחוּד אֶחָד, בְּיִחוּד שָׁלֵם, כְּלַל שֶׁל זָכָר וְנוּקְבָּא. ו"ה. זֹּאת - ה' בִּלְבַדָּהּ, וְעַל זֶה ׳זֹּאת חֻקַּת הַתּוֹרָה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, ׳זאת אשר ללוים׳ (במדבר ח, כד), ולא וזאת. דהא מסטרא דדינא (קשיא) קא אתיין, ולא מסטרא דרחמי. אמר רבי יהודה, והא כתיב ׳וזאת עשו להם וחיו׳ (במדבר ד, יט). ודא בליואי אתמר, ואת אמרת זאת, ולא וזאת. אמר ליה, ודאי הכי הוא, וקרא מוכח. מאן דאחיד סמא דמותא, אי לא יערב ביה סמא דחיי, הא ודאי ימות. ועל דא, ׳וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו׳ - בגין דסמא דחיי מערב בהדיה. ׳וזאת עשו׳ ׳וחיו ולא ימותו׳ - ודאי וזאת אצטריך להו, ולא זאת. בגיני כך וזאת התורה ממש, ביחודא חד, ביחודא שלים, כללא דדכר ונוקבא. ו"ה. זאת - ה' בלחודוי, ועל דא ׳זאת חוקת התורה׳.

התרגום: בא וראה, ׳זאת אשר ללוים, ולא וזאת׳ (במדבר ח, כד) - שהרי מצד הדין (הקשה) הם באים, ולא מצד הרחמים. אמר רבי יהודה, והרי כתוב ׳וזאת עשו להם וחיו׳ (במדבר ד, יט) - וזה בלוים נאמר, ואתה אמרת זאת, ולא - וזאת. אמר לו, ודאי כך זה, והפסוק מוכיח. מי שאוחז סם המות, אם לא יערב בו סם החיים, הרי ודאי ימות. ועל זה, ׳וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו׳ - משום שסם החיים מערב אתו. וזאת עשו ׳וחיו ולא ימתו׳ - ודאי וזאת צריך להם, ולא זאת. משום כך וזאת התורה ממש, ביחוד אחד, ביחוד שלם, כלל של זכר ונוקבא. ו"ה. זאת - ה' בלבדה, ועל זה ׳זאת חקת התורה׳.

מן המפרשים

הסולם: ת"ח זאת אשר וכו': בוא וראה, כתוב, זאת אשר ללוים, ולא כתוב וזאת עם ו', משום שמצד הדין הם באים דהיינו מצד שמאל ומצד המלכות הנבנית משמאל, ולא מצד הרחמים, שהוא ז"א, ע"כ כתוב זאת בלא ו', דהיינו מלכות בלא ז"א. א"ר יהודה הרי כתוב,…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: והא כתיב וזאת וכו' הקשה שאיך אפשר לומר שאין בהם מיתוק. והלא למשה ולאהרן ששניה' מיסוד אבא נאמר וזאת עשו שה"ס הייחוד והמיתוק. וא"א שזה נאמר בבני קהת ושהם משונים מבני גרשון ומררי. זה לא יתכן לאומרו שהרי ודא בליואי אתמר. דמדכתיב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: