׳זאת חקת התורה׳
סוד תוספת הוא"ו וייחוד זכר ונוקבא בתורה
עסק התורה - כעמידה יומית בהר סיני לקבלתה
׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר׳ (במדבר יט, א) ׳זֹּאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר וְגוֹ'׳. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳וְזֹּאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (דברים ד, מד) - בֹּא וּרְאֵה, ׳דִּבְרֵי הַתּוֹרָה׳ הֵם קְדוֹשִׁים, הֵם עֶלְיוֹנִים, הֵם מְתוּקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְגוֹ'׳ (תהלים יט, יא). מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה כְּאִלּוּ עוֹמֵד כָּל יוֹם עַל הַר סִינַי וּמְקַבֵּל הַתּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם׳ (דברים כז, ט). וְכָךְ פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים.
בלשון הזוהר
׳וַיְדַבֵּר ׳יהו"ה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר׳(במדבר יט א-ב)׳זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יהו"ה לֵאמֹר׳ וְגוֹ'׳. רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (דברים ד מד) ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳. תָּא חֲזֵי, מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא קַדִּישִׁין אִינּוּן, עִלָּאִין אִינּוּן, מְתִיקִין אִינּוּן, כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהילים יט יא) ׳הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְגוֹ'׳. מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, כְּאִלּוּ קָאִים כָּל יוֹמָא עַל טוּרָא דְּסִינַי וְקַבִּיל אוֹרַיְיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים כז ט) ׳הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם׳. וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא.
תוספת ו' בוזאת התורה - איחוד זכר ונוקבא ביחוד שלם
כָּתוּב כָּאן ׳זֹּאת חֻקַּת הַתּוֹרָה׳ (במדבר יט, ב), וְכָתוּב ׳וְזֹּאת הַתּוֹרָה׳. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא סוֹד עֶלְיוֹן הוּא, וְכָךְ לָמַדְנוּ: ׳וְזֹּאת הַתּוֹרָה׳, לְהַרְאוֹת הַכֹּל בְּיִחוּד אֶחָד וּלְהַכְלִיל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהִמָּצֵא הַכֹּל אֶחָד. בִּגְלַל זֶה ׳וְזֹּאת הַתּוֹרָה׳. לָמָּה תּוֹסֶפֶת וָא"ו? אֶלָּא זֶה נֶאֱמַר לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל אֶחָד, לְלֹא פֵרוּד. וְזֹּאת - כְּלָל וּפְרָט כְּאֶחָד, זָכָר וְנוּקְבָּא. וּמִשּׁוּם זֶה ׳וְזֹּאת הַתּוֹרָה׳ וַדַּאי. אֲבָל זֹּאת בְּלֹא תוֹסֶפֶת וָא"ו, ׳חֻקַּת הַתּוֹרָה׳ וַדַּאי, וְלֹא הַתּוֹרָה, דִּין הַתּוֹרָה, גְּזֵרַת הַתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
כְּתִיב הָכָא ׳זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה׳ (במדבר יט, ב), וּכְתִיב ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה׳. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה הוּא, וְהָכִי אוֹלִיפְנָא: ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה׳, לְאַחֲזָאָה כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חַד, וּלְאַכְלְלָא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא חַד. בְּגִינֵי כַּךְ ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה׳. אֲמַאי תּוֹסֶפֶת וָא"ו. אֶלָּא הָא אִתְּמַר, לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד, בְּלָא פִּרוּדָא. וְזֹאת - כְּלַל וּפְרָט כַּחֲדָא, דְּכַר וְנוּקְבָּא. וּבְגִין כָּךְ ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה׳ וַדַּאי. אֲבָל זֹאת בְּלָא תּוֹסֶפֶת וָא"ו, ׳חֻקַּת הַתּוֹרָה׳ וַדַּאי, וְלָא הַתּוֹרָה, דִּינָא דְּאוֹרַיְיתָא, גְּזֵרָה דְּאוֹרַיְיתָא.
מזיגת סם המוות בסם החיים - וזאת עשו להם וחיו
בֹּא וּרְאֵה, ׳זֹּאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם, וְלֹא וְזֹּאת׳ (במדבר ח, כד) - שֶׁהֲרֵי מִצַּד הַדִּין (הַקָּשֶׁה) הֵם בָּאִים, וְלֹא מִצַּד הָרַחֲמִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳וְזֹּאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ׳ (במדבר ד, יט) - וְזֶה בַּלְוִיִּם נֶאֱמַר, וְאַתָּה אָמַרְתָּ זֹּאת, וְלֹא - וְזֹּאת. אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ זֶה, וְהַפָּסוּק מוֹכִיחַ. מִי שֶׁאוֹחֵז סַם הַמָּוֶת, אִם לֹא יְעָרֵב בּוֹ סַם הַחַיִּים, הֲרֵי וַדַּאי יָמוּת. וְעַל זֶה, ׳וְזֹּאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ׳ - מִשּׁוּם שֶׁסַּם הַחַיִּים מְעֹרָב אִתּוֹ. וְזֹּאת עֲשׂוּ ׳וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ׳ - וַדַּאי וְזֹּאת צָרִיךְ לָהֶם, וְלֹא זֹּאת. מִשּׁוּם כָּךְ וְזֹּאת הַתּוֹרָה מַמָּשׁ, בְּיִחוּד אֶחָד, בְּיִחוּד שָׁלֵם, כְּלַל שֶׁל זָכָר וְנוּקְבָּא. ו"ה. זֹּאת - ה' בִּלְבַדָּהּ, וְעַל זֶה זֹּאת חֻקַּת הַתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם׳ (במדבר ח, כד), וְלָא וְזֹאת. דְּהָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא (קשיא) קָא אַתְיָין, וְלָא מִסִּטְרָא דְּרַחֲמֵי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְהָא כְּתִיב ׳וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ׳ (במדבר ד, יט). וְדָא בְּלֵיוָאֵי אִתְּמַר, וְאַתְּ אַמְרַת זֹאת, וְלָא וְזֹאת. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי הָכִי הוּא, וּקְרָא מוֹכַח. מַאן דְּאָחִיד סָמָא דְּמוֹתָא, אִי לָא יְעָרַב בֵּיהּ סָמָא דְּחַיֵּי, הָא וַדַּאי יְמוּת. וְעַל דָּא, ׳וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמוּתוּ׳ - בְּגִין דְּסָמָא דְּחַיֵּי מְעֻרָב בַּהֲדֵיהּ. ׳וְזֹאת עֲשׂוּ׳ ׳וְחָיוּ וְלֹא יָמוּתוּ׳ - וַדַּאי וְזֹאת אִצְטְרִיךְ לְהוּ, וְלָא זֹאת. בְּגִינֵי כַּךְ וְזֹאת הַתּוֹרָה מַמָּשׁ, בְּיִחוּדָא חַד, בְּיִחוּדָא שְׁלִים, כְּלָלָא דִּדְכַר וְנוּקְבָּא. ו"ה. זֹאת - ה' בִּלְחוֹדוֹי, וְעַל דָּא ׳זֹאת חוּקַּת הַתּוֹרָה׳.
׳וזאת לפנים בישראל על הגאולה׳
סוד מנהג הנעל בברית ובגאולת המת
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.