תוספת ו' בוזאת התורה - איחוד זכר ונוקבא ביחוד שלם
חקת · ׳זאת חקת התורה׳ - סוד תוספת הוא"ו וייחוד זכר ונוקבא בתורה · מאמר 1 · פיסקה 2 · דף קפ ע"א
לשון הזוהר
כְּתִיב הָכָא ׳זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה׳, וּכְתִיב ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה׳. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה הוּא, וְהָכִי אוֹלִיפְנָא: ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה׳, לְאַחֲזָאָה כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חַד, וּלְאַכְלְלָא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא חַד. בְּגִינֵי כַּךְ ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה׳. אֲמַאי תּוֹסֶפֶת וָא"ו. אֶלָּא הָא אִתְּמַר, לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד, בְּלָא פִּרוּדָא. וְזֹאת - כְּלַל וּפְרָט כַּחֲדָא, דְּכַר וְנוּקְבָּא. וּבְגִין כָּךְ ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה׳ וַדַּאי. אֲבָל זֹאת בְּלָא תּוֹסֶפֶת וָא"ו, ׳חֻקַּת הַתּוֹרָה׳ וַדַּאי, וְלָא הַתּוֹרָה, דִּינָא דְּאוֹרַיְיתָא, גְּזֵרָה דְּאוֹרַיְיתָא.
תרגום
כָּתוּב כָּאן ׳זֹּאת חֻקַּת הַתּוֹרָה׳, וְכָתוּב ׳וְזֹּאת הַתּוֹרָה׳. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא סוֹד עֶלְיוֹן הוּא, וְכָךְ לָמַדְנוּ: ׳וְזֹּאת הַתּוֹרָה׳, לְהַרְאוֹת הַכֹּל בְּיִחוּד אֶחָד וּלְהַכְלִיל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהִמָּצֵא הַכֹּל אֶחָד. בִּגְלַל זֶה ׳וְזֹּאת הַתּוֹרָה׳. לָמָּה תּוֹסֶפֶת וָא"ו? אֶלָּא זֶה נֶאֱמַר לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל אֶחָד, לְלֹא פֵרוּד. וְזֹּאת - כְּלָל וּפְרָט כְּאֶחָד, זָכָר וְנוּקְבָּא. וּמִשּׁוּם זֶה ׳וְזֹּאת הַתּוֹרָה׳ וַדַּאי. אֲבָל זֹּאת בְּלֹא תוֹסֶפֶת וָא"ו, ׳חֻקַּת הַתּוֹרָה׳ וַדַּאי, וְלֹא הַתּוֹרָה, דִּין הַתּוֹרָה, גְּזֵרַת הַתּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתיב הכא ׳זאת חקת התורה׳, וכתיב ׳וזאת התורה׳. מה בין האי להאי. אלא רזא עלאה הוא, והכי אוליפנא: ׳וזאת התורה׳, לאחזאה כלא ביחודא חד, ולאכללא כנסת ישראל בקודשא בריך הוא, לאשתכחא כלא חד. בגיני כך ׳וזאת התורה׳. אמאי תוספת וא"ו. אלא הא אתמר, לאחזאה דכלא חד, בלא פרודא. וזאת - כלל ופרט כחדא, דכר ונוקבא. ובגין כך ׳וזאת התורה׳ ודאי. אבל זאת בלא תוספת וא"ו, ׳חקת התורה׳ ודאי, ולא התורה, דינא דאורייתא, גזרה דאורייתא.
התרגום: כתוב כאן ׳זאת חקת התורה׳, וכתוב ׳וזאת התורה׳. מה בין זה לזה? אלא סוד עליון הוא, וכך למדנו: ׳וזאת התורה׳, להראות הכל ביחוד אחד ולהכליל כנסת ישראל בקדוש ברוך הוא, להמצא הכל אחד. בגלל זה ׳וזאת התורה׳. למה תוספת וא"ו? אלא זה נאמר להראות שהכל אחד, ללא פרוד. וזאת - כלל ופרט כאחד, זכר ונוקבא. ומשום זה ׳וזאת התורה׳ ודאי. אבל זאת בלא תוספת וא"ו, ׳חקת התורה׳ ודאי, ולא התורה, דין התורה, גזרת התורה.
מן המפרשים
הסולם: כתיב הכא זאת וכו': כתוב כאן זאת חקת התורה. וכתוב, וזאת התורה, ולא כתוב חקת. מה בין זה לזה. ומשיב, אלא סוד עליון הוא, וכך למדנו, וזאת התורה, הוא להראות שהכל הוא ביחוד אחד, ולכלול כנסת ישראל, שהיא המלכות, בהקב"ה, שהוא ז"א, שימצא…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: וז"ש וזאת כלל ופרט כחדא פי' כלל הוא יסוד יעטרה דזעיר שנק' בשם כל והיינו כלל. וגם מפני ששם נכללות ה' גבורות בכלל גדול ומשם מאירות בדעת רחל: ופרט זו רחל שבקומתה מתחלקות בפרטות ה' גבורות בחג"ת נ"ה שלה כידוע. נמצא כי מלת וזאת…
אור יקר: לאכללא כנסת ישראל כקכ״ה ולמה לא יהיה הענין ייחוד סתם על ידי היסוד בבחינה אמצעית ולא בתפארת למעלה כדאמרת, לזה תירץ.