רישום כל מעשה אדם לדין - סגולת הקדמת תפילה
חיי שרה · ׳לכה דודי נצא השדה׳ - מ ׳גלמי ראו עיניך׳ ועד ׳ותמת שרה׳ ביסודותיה · מאמר 8 · פיסקה 2 · דף קכא ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל עוֹבָדוֹי דְּבַר נָשׁ כְּתִיבִין בְּסִפְרָא, הֵן טַב הֵן בִּישׁ, וְעַל כֻּלְּהוֹן עָתִיד לְמִיתַּן דִּינָא. דְּתָנִינָן, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, מַאי דִכְתִיב, ׳גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ׳ (תהילים קלט, טז) - אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁעָשָׂה הַגּוֹלֶם שֶׁאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, כּוּלָּם ׳רָאוּ עֵינֶיךָ׳ שֶׁעִיַּינְתָּ בָּהֶם. ׳וְעַל סִפְרְךָ כּוּלָּם יִכָּתֵבוּ׳ - לִיתֵּן עֲלֵיהֶם דִּין וחֶשְׁבּוֹן לָעוֹלָם הַבָּא. הִלְכָּךְ יַקְדִּים אָדָם תְּפִלָּתוֹ תָּמִיד וְיוֹעִיל לֵיהּ.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל מַעֲשָׂיו שֶׁל אָדָם כְּתוּבִים בְּסֵפֶר, הֵן טוֹב וְהֵן רַע, וְעַל כֻּלָּם עָתִיד לָתֵת אֶת הַדִּין. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, מַה שֶּׁכָּתוּב ׳גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךְ׳ (תהלים קלט, טז) - אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁעָשָׂה הַגֹּלֶם, שֶׁאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, כֻּלָּם ׳רָאוּ עֵינֶיךְ׳ שֶׁעִיַּנְתָּ בָּהֶם. ׳וְעַל סִפְרְךְ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ׳ - לִתֵּן עֲלֵיהֶם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לָעוֹלָם הַבָּא. הִלְכָּךְ יַקְדִּים אָדָם תְּפִלָּתוֹ תָּמִיד וְיוֹעִיל לוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, כל עובדוי דבר נש כתיבין בספרא, הן טב הן ביש, ועל כלהון עתיד למיתן דינא. דתנינן, אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב, ׳גלמי ראו עיניך׳ (תהילים קלט, טז) - אותם הדברים שעשה הגולם שאינו משגיח בעולם הבא, כולם ׳ראו עיניך׳ שעיינת בהם. ׳ועל ספרך כולם יכתבו׳ - ליתן עליהם דין וחשבון לעולם הבא. הלכך יקדים אדם תפלתו תמיד ויועיל ליה.
התרגום: אמר רבי יהודה, כל מעשיו של אדם כתובים בספר, הן טוב והן רע, ועל כלם עתיד לתת את הדין. ששנינו, אמר רב יהודה אמר רב, מה שכתוב ׳גלמי ראו עיניך׳ (תהלים קלט, טז) - אותם הדברים שעשה הגלם, שאינו משגיח בעולם הבא, כלם ׳ראו עיניך׳ שעינת בהם. ׳ועל ספרך כלם יכתבו׳ - לתן עליהם דין וחשבון לעולם הבא. הלכך יקדים אדם תפלתו תמיד ויועיל לו.
מן המפרשים
מקדש מלך: לעתיד לבוא הקב"ה מחיה את המתים וכו' ז"ל הרמ"ז הנה אברהם נדרש לנשמה בעה"ז ובעולם הנשמות שה"ס עוה"ב הנמשך ובא כמ"ש בס' א"י. אך יצחק נדרש לסוד הנשמה בתחיה הנק' לעתיד לבא שה"ס בינה עליונה וכמ"ש שם בדרוש שלוח הקן מפני שאורות שלה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: