מיתת שרה בעקידת יצחק - גימטריא ויהי"ו שלושים ושבע
חיי שרה · ׳ויהיו חיי שרה׳ - יחוד שנותיה למעלה ומניינן עד העקידה · מאמר 5 · פיסקה 4 · דף קכג ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי חִיָּיא הָא אוּקְמוּהָ דְהָא כַּד אִתְעַקַּד יִצְחָק בַּר תְּלָתִין ׳וְשֶׁבַע שָׁנִים׳ הֲוָה, וְכֵיוָן דְּאִתְעַקַּד יִצְחָק מִיתַת שָׂרָה, דִּכְתִיב ׳וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה׳ וְלִבְכֹּתָהּ. מֵאַיִן בָּא, מֵהַר הַמּוֹרִיָּה בָּא מִלְּמֶעֱקַד לֵיהּ לְיִצְחָק, וְאִינוּן תְּלָתִין וְשֶׁבַע שְׁנִין מִיּוֹמָא דְּאִתְיְילִיד יִצְחָק עַד שַׁעְתָּא דְּאִתְעַקַּד אִינוּן הֲווּ ׳חַיֵּי שָׂרָה׳ וַדַּאי כְּחוּשְׁבַּן וַיִּהְי"וּ בְּגִימַטְרִיָּ"א תְּלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין הֲווּ כְּמָה דְּאִתְּמָר מִדְּאִתְיְלִיד יִצְחָק עַד דְּאִתְעַקַּד.
תרגום
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר נֶעֱקַד יִצְחָק, הוּא הָיָה בֶּן שְׁלֹשִׁים ׳וְשֶׁבַע שָׁנִים׳, וְכֵיוָן שֶׁנֶּעֱקַד, מֵתָה שָׂרָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה׳ (בראשית כג, ב) - וְלִבְכֹּתָהּ. מֵאַיִן בָּא? מֵהַר הַמֹּרִיָּה בָּא, מִלַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק. וְאוֹתָם שְׁלֹשִׁים ׳וְשֶׁבַע שָׁנִים׳ מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק וְעַד הַשָּׁעָה שֶׁנֶּעֱקַד, הֵם הָיוּ ׳חַיֵּי שָׂרָה׳. וַדַּאי כְּחֶשְׁבּוֹן וַיִּהְי"וּ בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלֹשִׁים ׳וְשֶׁבַע שָׁנִים׳ הָיוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק וְעַד שֶׁנֶּעֱקַד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי חייא הא אוקמוה דהא כד אתעקד יצחק בר תלתין ׳ושבע שנים׳ הוה, וכיון דאתעקד יצחק מיתת שרה, דכתיב ׳ויבא אברהם לספד לשרה׳ ולבכתה. מאין בא, מהר המוריה בא מלמעקד ליה ליצחק, ואינון תלתין ושבע שנין מיומא דאתייליד יצחק עד שעתא דאתעקד אינון הוו ׳חיי שרה׳ ודאי כחושבן ויהי"ו בגימטרי"א תלתין ושבע שנין הוו כמה דאתמר מדאתיליד יצחק עד דאתעקד.
התרגום: אמר רבי חייא, הנה פרשוה, שהרי כאשר נעקד יצחק, הוא היה בן שלשים ׳ושבע שנים׳, וכיון שנעקד, מתה שרה, שכתוב ׳ויבא אברהם לספד לשרה׳ (בראשית כג, ב) - ולבכתה. מאין בא? מהר המריה בא, מלעקד את יצחק. ואותם שלשים ׳ושבע שנים׳ מיום שנולד יצחק ועד השעה שנעקד, הם היו ׳חיי שרה׳. ודאי כחשבון ויהי"ו בגימטריא שלשים ׳ושבע שנים׳ היו, כמו שנתבאר, משנולד יצחק ועד שנעקד.
מן המפרשים
יהל אור: ואינון תלתין ושבע כו'. דרגא בתראה של ה' ראשונה שמתייחדת עם חו"ב ובה התחלת הגילוי אבל תשעים הראשונות סתומות (נ"ל בסוד בינה ותבונה. ותבונה עצמה בסוד תלתין ושבע ג"ר שבה וז"ת. המסדר):
אור החמה: א"ר חייא והא אוקמו' כלומר במאי דאוקמו' שכשנעקד יצחק היה בן ל"ז שנה אתי שפיר מלת ויהיו שבמנין ויהיו היו חיי שרה שקודם היתה עקר' ואין חיי' חיים. הכא אית לאסתכלא למאי דאוקמו' חברייא פריך דמאי חדושא הוא דאמרו שיר' הרי כל הנבראים…
הסולם: שבע שנין אלין וכו': אבל ז' שנים שהם ז' ספירות תחתונות דבינה, הן נפרדות זה מזה ויוצאות מכלל הסתום שלמעלה, שהוא א"א, כי הן עומדות למטה מפרסא דא"א שבחזה שלו, והפרסא מפסקת ביניהן לא"א, ואף על פי שהכל הוא יחוד אחד בשוה, אבל הז"ת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: