קיצור החיים לפוסק בדברי תורה - אריכות ימים לממהר באל"ף של אחד
חיי שרה · תוספתא - המקטין עצמו זוכה לגדלות, והזריז באחד מאריך ימים · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף קכב ע"ב
לשון הזוהר
מַאן דְּפָּסַק יִתְּפַּסַק. מַאן דְּקָצַּר יִתְּקַצַּר. מַאן דְּקָצַּר יִתְּאָרַךָ. רְצּוֹנוֹ לוֹמַר, מַאן דְּפָּסַק מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָּא על מִלִּין בְּטֵלִין יִתְּפַּסְקוּן חַיּוֹהִי מֵהַאי עַלְמָא וְדִינִיהּ קָיְימָא בְּהַהוּא עָלְמָא. מַאן דְּקָצַּר אָמֵן ולָא מַאֲרִיךָ גּוֹ נַיְיחָא יִתְּקַצַּר מֵחַיִּין דְּהַאי עָלְמָא. מַאן דְּאָמַר אֶחָד אִצְּטְרִיךָ לְחָטְפָּא אָלֶ"ף וּלְקַצֵּר קַרְנָא דִילֵיהּ ולָא יְעַכֵּב בְּהַאי אוֹתּ כְּלָל, וּמַאן דְּיַעֲבִיד דָּא יִתְּאָרְכוּן חַיָּיו. (אלו הם חדושים שהגידו לרבי שמעון בר יוחאי בישיבה של מעלה), (עד כאן התוספתא השייך לדף קכב ע"ב)
תרגום
מִי שֶׁפָּסַק יִפָּסֵק. מִי שֶׁקִּצֵּר יִתְקַצֵּר. מִי שֶׁקִּצֵּר יִתְאָרֵךְ. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, מִי שֶׁפּוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים - יִפָּסְקוּ חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְדִינוֹ קַיָּם בָּעוֹלָם הַהוּא. מִי שֶׁמְּקַצֵּר בְּאָמֵן וְלֹא מַאֲרִיךְ תּוֹךְ מְנוּחָה - יִתְקַצֵּר מֵהַחַיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. מִי שֶׁאוֹמֵר אֶחָד, צָרִיךְ לַחְטֹף הָאָלֶ"ף וּלְקַצֵּר אֶת הַקְּרִיאָה שֶׁלָּהּ, וְלֹא יִתְעַכֵּב בָּאוֹת הַזּוֹ כְּלָל, וּמִי שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת זֶה יִתְאָרְכוּ חַיָּיו. (אֵלּוּ הֵם חִדּוּשִׁים שֶׁהִגִּידוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בַּיְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה) (עַד כָּאן הַתּוֹסֶפְתָּא)
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאן דפסק יתפסק. מאן דקצר יתקצר. מאן דקצר יתארך. רצונו לומר, מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא. מאן דקצר אמן ולא מאריך גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אל"ף ולקצר קרנא דיליה ולא יעכב בהאי אות כלל, ומאן דיעביד דא יתארכון חייו. (אלו הם חדושים שהגידו לרבי שמעון בר יוחאי בישיבה של מעלה), (עד כאן התוספתא השייך לדף קכב ע"ב)
התרגום: מי שפסק יפסק. מי שקצר יתקצר. מי שקצר יתארך. רצונו לומר, מי שפוסק בדברי תורה על דברים בטלים - יפסקו חייו מן העולם הזה, ודינו קים בעולם ההוא. מי שמקצר באמן ולא מאריך תוך מנוחה - יתקצר מהחיים של העולם הזה. מי שאומר אחד, צריך לחטף האל"ף ולקצר את הקריאה שלה, ולא יתעכב באות הזו כלל, ומי שיעשה את זה יתארכו חייו. (אלו הם חדושים שהגידו לרבי שמעון בר יוחאי בישיבה של מעלה) (עד כאן התוספתא)
מן המפרשים
אור החמה: קיסטא סאתם. אמנם קשה כי פסוק ויעמוד פירש דהיינו דהוה ליה נייחא והשתא קאמר דנייחא לא הוי אלא דווקא כשנמלא סאתם וביונה לא שייך למימר הכי שהרי צדיק גמור היה ונביא היה. ואפשר דרשע דכתיב בקרא ובאבוד רשעים רנה היינו רשעים בדינם…
רמ"א: מאן דפסיק כו'. כפול לקמן פרשת שלח דף ע"ז (ע"ד) [ע"ג] (קסב.) :
הסולם: מן המקבילה בשלח לך מאמר יב, ג (קסב.) וההוא ינוקא בריה וכו׳: ואותו הילד בנו, עומד בכל יום לפני בצלאל בשעה שיורד מישיבה העליונה, ואמר לפניו שלשה דברים, מטרם שפותח בצלאל בסודות סתומים של החכמה, כי כל דבריו סודות סתומים הם דעין לא…