ראש הישיבה - קטן הוא גדול, סוד מנין שנות שרה
חיי שרה · תוספתא - המקטין עצמו זוכה לגדלות, והזריז באחד מאריך ימים · מאמר 4 · פיסקה 1 · דף קכב ע"ב
לשון הזוהר
תּוֹסֶפְתָּא זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא. כַּמָּה אִיהוּ רַב וְעִלָּאָה בְּהַהוּא עַלְמָא. וְהָכִי פָּתַּח רַב מְתִּיבְתָּא מַאן דְּאִיהוּ זְעֵיר אִיהוּ רַב. מַאן דְּאִיהוּ רַב אִיהוּ זְעֵיר. דִּכְתִּיב ׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגו' מֵאָה דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן רַב כְּתִּיב בֵּיהּ שָׁנָה, זְעִירוּ דִשְׁנִין חַד אַזְעִיר לֵיהּ׳. שֶׁבַע דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן זָעִיר אַסְגֵּי לֵיהּ ורַבֵּי לֵיהּ דִּכְתִּיב שָׁנִים. תָּא חֲזֵי, דְּלָא רַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אֶלָּא לִדְאַזְעִיר, ולָא אַזְעִיר אֶלָּא לִדְרַבֵּי. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא, כַּמָּה אִיהוּ רַב בְּעִלּוּיָא לְהַהוּא עַלְמָא. עַד כָּאן.
תרגום
אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. כַּמָּה הוּא גָדוֹל וְעֶלְיוֹן בָּעוֹלָם הַהוּא. וְכָךְ פָּתַח רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה: מִי שֶׁהוּא קָטָן - הוּא גָדוֹל. מִי שֶׁהוּא גָדוֹל - הוּא קָטָן. שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגוֹ'׳ (בראשית כג, א). מֵאָה שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, כָּתוּב בּוֹ שָׁנָה. קֹטֶן הַשָּׁנִים,, אֶחָד הִקְטִין אוֹתוֹ. שֶׁבַע שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן קָטָן, הִגְדִּיל אוֹתוֹ וְרִבָּה אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב שָׁנִים. בֹּא רְאֵה, שֶׁאֵין הקב"ה מְגַדֵּל אֶלָּא לְמִי שֶׁמַּקְטִין, וְלֹא מַקְטִין אֶלָּא לַמִּתְגַּדֵּל. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כַּמָּה הוּא גָדוֹל בְּעִלּוּי לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם. עַד כָּאן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תוספתא זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא. כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא. והכי פתח רב מתיבתא מאן דאיהו זעיר איהו רב. מאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ׳ויהיו חיי שרה וגו' מאה דאיהו חושבן רב כתיב ביה שנה, זעירו דשנין חד אזעיר ליה׳. שבע דאיהו חושבן זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב שנים. תא חזי, דלא רבי קודשא בריך הוא אלא לדאזעיר, ולא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא, כמה איהו רב בעלויא לההוא עלמא. עד כאן.
התרגום: אשרי מי שמקטין את עצמו בעולם הזה. כמה הוא גדול ועליון בעולם ההוא. וכך פתח ראש הישיבה: מי שהוא קטן - הוא גדול. מי שהוא גדול - הוא קטן. שכתוב ׳ויהיו חיי שרה וגו'׳ (בראשית כג, א). מאה שהוא חשבון גדול, כתוב בו שנה. קטן השנים, אחד הקטין אותו. שבע שהוא חשבון קטן, הגדיל אותו ורבה אותו, שכתוב שנים. בא ראה, שאין הקב"ה מגדל אלא למי שמקטין, ולא מקטין אלא למתגדל. אשרי מי שמקטין את עצמו בעולם הזה, כמה הוא גדול בעלוי לאותו העולם. עד כאן.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח בשעתא דבר נש וגו' קשי' ליה כי לדון את יונה למה הוצרך לצאת נשמתו ולהסתלק לכסא הכבוד. שהרי בר"ה דנין בני אדם ואין נשמתם מסתלקת. לזה הביא ענין כל לילה שהנשמה יוצא' מהגוף ומסתלקת להיותה נדונית וגו'. אמנם הטעם למה הוצרך סילוק…
הסולם: זכאה איהו וכו': אשרי הוא מי שממעט את עצמו בעולם הזה, כמה הוא גדול ועליון בעולם הנצחי. וכן פתח ראש הישיבה, מי שהוא קטן בעוה"ז, הוא גדול בעולם הנצחי, ומי שהוא גדול בעוה"ז הוא קטן בעולם הנצחי. שכתוב ויהיו חיי שרה וגו', מאה שהוא…
יהל אור: מן המקבילה בשלח לך מאמר כו, א (קסח:) אי ר' אי ר' כמה חדתן מלין מגו רב מתיבתא. כאן צ"ל מ"ש קע"א ב' (ח"ג קעא, ב) "מאן יכיל למימר מאינון מליא דקא מתחדשן כו'" עד "ולבתר יומא חד" וחסר, ואח"כ כאן (ח"ג קסח, ב) "אדהכי שמעו שירתא כו'":…