ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 3: ׳ויהיו חיי שרה׳ - סוד ייחוד מיתתה, וזכייתה בחיים לפי שלא נדבקה בטומאה › פיסקה 4 (קכב ע"א)

מלך זו השכינה - השורה בבית בזיווג להוליד נשמות

חיי שרה · ׳ויהיו חיי שרה׳ - סוד ייחוד מיתתה, וזכייתה בחיים לפי שלא נדבקה בטומאה · מאמר 3 · פיסקה 4 · דף קכב ע"א

לשון הזוהר

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ - כַּמָּה גַוְונֵי רָזִין עִלָּאִין הָכָא. מֶלֶךְ - דָּא (עזב) שְׁכִינְתָּא דְּלָא שַׁרְיָא בְּבֵיתָא לְאִתְתַּקָּנָא בָהּ אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִתְנָסִיב בַּר נָשׁ וְאִזְדַּוַּוג בְּאִנְתְּתֵיהּ לְאוֹלָדָא וּלְמֶעְבַּד אִיבִּין, וְאִיהִי אֲפִיקַת נִשְׁמָתִין לְאַשְׁרָאָה בָהּ, וּבְגִין כָּךְ ׳לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ וְלָא לְאָחֳרָא.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ - כַּמָּה גַּוְנֵי סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים כָּאן. מֶלֶךְ - זוֹ (עָזַב) (עָזַב) הַשְּׁכִינָה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹרָה בַּבַּיִת לְהִתַּקֵּן בָּהּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנִּשָּׂא אָדָם וּמִזְדַּוֵּג עִם אִשְׁתּוֹ לְהוֹלִיד וְלַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת, וְהִיא מוֹצִיאָה נְשָׁמוֹת לְהַשְׁרוֹת בָּהּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ וְלֹא לְאַחֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר אמר, ׳מלך לשדה נעבד׳ - כמה גווני רזין עלאין הכא. מלך - דא (עזב) שכינתא דלא שריא בביתא לאתתקנא בה אלא בזמנא דאתנסיב בר נש ואזדווג באנתתיה לאולדא ולמעבד איבין, ואיהי אפיקת נשמתין לאשראה בה, ובגין כך ׳לשדה נעבד׳ ולא לאחרא.

התרגום: רבי אלעזר אמר, ׳מלך לשדה נעבד׳ - כמה גוני סודות עליונים כאן. מלך - זו (עזב) (עזב) השכינה שאינה שורה בבית להתקן בה אלא בזמן שנשא אדם ומזדוג עם אשתו להוליד ולעשות פרות, והיא מוציאה נשמות להשרות בה, ומשום כך ׳לשדה נעבד׳ ולא לאחר.

מן המפרשים

אור החמה: וכדין איהי אפקת וגו' הענין שבהיות זווג לאדם ולאשתו היא שורה עליהם בביתם כיון שהיא באה שם להמשיך על זווגם נשמה אגב אורחא שורה עליהם.

הסולם: ר' אלעזר אמר: רא"א, מלך לשדה נעבד, כמה פנים של סודות עליונים מרומזים כאן, מלך, זה השכינה, שאינה שורה בביתו של אדם להתתקן בה, אלא בזמן שהאדם נשוי, ומזדווג באשתו כדי להוליד ולעשות פירות, והיא היינו השכינה מוציאה נשמות לשכן אותן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר