׳ויהיו חיי שרה׳
סוד ייחוד מיתתה, וזכייתה בחיים לפי שלא נדבקה בטומאה
ייחוד מיתת שרה בתורה - לעומת שאר נשות העולם
׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה׳ (בראשית כג, א). מַה שּׁוֹנָה כָּאן שָׂרָה, שֶׁכְּתוּבָה מִיתָתָהּ בַּתּוֹרָה מִכָּל נְשׁוֹת הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא כְתוּבָה כָּךְ מִיתָתָן בַּתּוֹרָה? אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וְלֹא? וְהִנֵּה כָּתוּב ׳וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה׳ (בראשית לה, יט). וְכָתוּב ׳וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וְגוֹ'׳ (במדבר כ, א). וְכָתוּב ׳וַתָּמָת דְּבוֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה׳ (בראשית לה, יט). וְכָתוּב ׳וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה׳ (בראשית לח, יב).
בלשון הזוהר
׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה׳ (בראשית כג, א). מַאי שְׁנָא הָכָא שָׂרָה דִּכְתִיב ׳מִיתָתָה בְּאוֹרַיְיתָא מִכָּל נְשֵׁי דְעַלְמָא דְּלָא כְּתִיב הָכִי מִיתַתְהוֹן בְּאוֹרַיְיתָא׳. אָמַר רַבִּי חִיָיא וְלָאו, וְהָכְתִיב ׳וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה׳ (בראשית לה, יט). וּכְתִיב, ׳וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וְגו'׳ (במדבר כ, א). וּכְתִיב, ׳וַתָּמָת דְּבוֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה׳ (בראשית לה, יט). וּכְתִיב, ׳וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה׳ (בראשית לח, יב).
מנין ימי שרה - סוד ה' האחרונה שכל ימי האדם תלויים בה
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בְּכֻלָּם לֹא כָתוּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה׳ (בראשית כג, א) - שֶׁהֲרֵי בְּכֻלָּם לֹא נִמְנוּ יָמִים וְשָׁנִים כְּמוֹ לְשָׂרָה, וּבְכֻלָּם לֹא כָתוּב פָּרָשָׁה אַחַת לְבַדָּהּ כְּמוֹ לְשָׂרָה. אֶלָּא סוֹד הוּא, מִשּׁוּם אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁכָּל הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים שֶׁל אָדָם תְּלוּיִים בָּהּ (שֶׁזּוֹ הִיא ה"א הָאַחֲרוֹנָה).
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּכֻלְּהוּ לָא כְּתִיב כְּמָה דִכְתִיב בְּשָׂרָה דְּאִתְּמָר ׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה׳ (בראשית כג, א). דְּהָא בְּכֻלְּהוּ לָא אִתְמָנוּן יוֹמִין וּשְׁנִין כְּמוֹ לְשָׂרָה. בְּכֻלְּהוּ לָא כְּתִיב פָּרְשָׁתָא חָדָא בִּלְחוּדָהָא כְּמוֹ לְשָׂרָה. אֶלָּא רָזָא אִיהוּ בְּגִין הַהוּא דַרְגָּא דְּכָל יוֹמִין וּשְׁנִין דְּבַר נָשׁ בֵּיהּ תַּלְיָין (דדא היא ה"א בתראה).
׳מלך לשדה נעבד׳ - התחברות המלך העליון בשדה המתוקן
פָּתַח וְאָמַר, ׳וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ (קהלת ה, ח). ׳וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא׳ - וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם יוֹצְאוֹת הָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת וְתוֹעֶלֶת לָעוֹלָם. ׳מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ - מִי הַמֶּלֶךְ? זֶה הקב"ה. ׳לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ - כְּשֶׁהוּא נִתְקָן כָּרָאוּי. ׳וּמֶלֶךְ׳ - זֶה הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּתְחַבֵּר לַשָּׂדֶה כְּשֶׁהוּא ׳נֶעֱבָד׳. מִי ׳הַשָּׂדֶה׳? זֶה ׳הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יהו"ה׳ (בראשית כז, כז) - שֶׁכָּתוּב ׳כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יהו"ה׳. שֶׁכְּשֶׁהוּא (נעשה) נֶעֱבָד וְנִתְקָן בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ כָּרָאוּי, אָז הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן מִתְחַבֵּר עִמּוֹ.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ (קהלת ה, ח). ׳וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא׳ - וַדַּאי דְּהָא מִתַּמָּן נָפְקִין רוּחִין וְנִשְׁמָתִין וְתוֹעַלְתָּא לְעַלְמָא. ׳מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ - מַאן מֶלֶךְ דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ כַּד אִיהוּ אִתְתַּקַּן כִּדְקָא יָאוֹת. ׳וּמֶלֶך׳ ְ, דָּא, מֶלֶךְ עִלָּאָה דְּאִתְחַבַּר לְשָׂדֶה כַּד אִיהוּ ׳נֶעֱבָד׳. מַאן שָׂדֶה, דָּא ׳שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ יהו"ה׳ - דִּכְתִיב, ׳כְּרִיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ יהו"ה׳ (בראשית כז, כז). דְּכַד אִיהוּ (אתעבד) נֶעֱבַד וְאִתְתַּקַּן בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ כְּדְקָא יָאוֹת, כְּדֵין מֶלֶךְ עִלָּאָה אִתְחַבַּר עִמֵּיהּ.
מלך זו השכינה - השורה בבית בזיווג להוליד נשמות
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ (קהלת ה, ח) - כַּמָּה גַּוְנֵי סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים כָּאן. ׳מֶלֶךְ׳ - זוֹ (עָזַב) הַשְּׁכִינָה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹרָה בַּבַּיִת לְהִתַּקֵּן בָּהּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנִּשָּׂא אָדָם וּמִזְדַּוֵּג עִם אִשְׁתּוֹ לְהוֹלִיד וְלַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת, וְהִיא מוֹצִיאָה נְשָׁמוֹת לְהַשְׁרוֹת בָּהּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ וְלֹא לְאַחֵר.
בלשון הזוהר
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ (קהלת ה, ח) - כַּמָּה גַוְונֵי רָזִין עִלָּאִין הָכָא. ׳מֶלֶךְ׳ - דָּא (עזב) שְׁכִינְתָּא דְּלָא שַׁרְיָא בְּבֵיתָא לְאִתְתַּקָּנָא בָהּ אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִתְנָסִיב בַּר נָשׁ וְאִזְדַּוַּוג בְּאִנְתְּתֵיהּ לְאוֹלָדָא וּלְמֶעְבַּד אִיבִּין, וְאִיהִי אֲפִיקַת נִשְׁמָתִין לְאַשְׁרָאָה בָהּ, וּבְגִין כָּךְ ׳לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ וְלָא לְאָחֳרָא.
שני השדות - ברכה וטומאה, והמלך נחשך עד שיטהר
דָּבָר אַחֵר, ׳מֶלֶךְ׳ - זוֹ אִשָּׁה יִרְאַת יהו"ה - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִשָּׁה יִרְאַת יהו"ה הִיא תִתְהַלָּל׳ (משלי לא, ל). ׳לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ - זוֹ אִשָּׁה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה׳ (משלי ז, ה) - מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ שָׂדֶה וְיֵשׁ שָׂדֶה. יֵשׁ שָׂדֶה שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת בּוֹ שׁוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ׳ יהו"ה. וְיֵשׁ שָׂדֶה שֶׁכָּל חֻרְבָּן וְטֻמְאָה וְכִלָּיוֹן וְהֶרֶג וּקְרָבוֹת שְׁרוּיִים בּוֹ. וְהַמֶּלֶךְ הַזֶּה לִפְעָמִים שֶׁהוּא נֶעֱבָד לַשָּׂדֶה הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב ׳תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגוֹ' תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְגוֹ' וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ׳ (משלי ל, כב) - וְהַמֶּלֶךְ הַזֶּה מִתְכַּסֶּה אוֹרוֹ וְנֶחְשָׁךְ עַד שֶׁנִּטְהָר וּמִתְחַבֵּר לְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳מֶלֶךְ׳ - דָּא ׳אִשָּׁה יִרְאַת יהו"ה׳ - כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳אִשָּׁה יִרְאַת יהו"ה הִיא תִתְהַלָּל׳ (משלי לא, ל). ׳לְשָׂדֶה נֶעֱבָד׳ - דָּא אִשָּׁה זָרָה כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה׳ (משלי ז, ה) - בְּגִין דְּאִית שָׂדֶה וְאִית שָׂדֶה. אִית שָׂדֶה דְּכָל בִּרְכָאָן וְקִדּוּשִׁין בֵּיהּ שַׁרְיָין כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ׳ יהו"ה. וְאִית שָׂדֶה דְּכָל חִירוּב וּמְסָאֲבוּ וְשֵׁיצָאָה וְקָטוֹלִין וּקְרָבִין בֵּיהּ שָׁרְיָין. וְהַאי מֶלֶךְ זִמְנִין דְּאִיהוּ נֶעֱבַד לְהַאי שָׂדֶה דִּכְתִיב, ׳תַּחַת שָׁלשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגו' תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְגו' וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳ (משלי ל, כב) - וְהַאי מֶלֶךְ אִתְכַּסְּיָא נְהוֹרֵיהּ וְאִתְחַשָּׁךְ עַד דְּאִתְדַּכֵּי וְאִתְחַבַּר לְעֵילָא.
שעיר ראש חודש - שדה שנפרד מן המלך הקדוש
וּמִשּׁוּם כָּךְ הַשָּׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁנִּפְרָד הַשָּׂדֶה הַהוּא מִן הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְלֹא שׁוֹרוֹת בַּשָּׂדֶה הַזֶּה בְּרָכוֹת מִן הַמֶּלֶךְ הַזֶּה. וּכְשֶׁהוּא נֶעֱבָד לַשָּׂדֶה הַזֶּה, אָז כָּתוּב ׳כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ וְגוֹ'׳ (דברים כב, כז). ׳כִּי בַשָּׂדֶה׳, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ שָׂעִיר דְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ, בְּגִין דְּאִתְפְּרַשׁ הַהוּא שָׂדֶה מִמַּלְכָּא קַדִּישָׁא וְלָא שַׁרְיָין בְּהַאי שָׂדֶה בִּרְכָאָן מֵהַאי מֶלֶךְ. וְכַד אִיהוּ נֶעֱבַד לְהַאי שָׂדֶה כְּדֵין כְּתִיב, ׳כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ וְגו'׳ (דברים כב, כז). ׳כִּי בַּשָּׂדֶה׳, כְּמָה דְאִתְּמָר.
חוה נדבקה בנחש וגרמה מוות - אבל שרה ירדה ועלתה ולא נדבקה
בֹּא רְאֵה, בָּאָה חַוָּה לָעוֹלָם וְנִדְבְּקָה בַּנָּחָשׁ הַזֶּה, וְהִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָה, וְגָרְמָה מָוֶת לָעוֹלָם וּלְבַעְלָהּ. בָּאָה שָׂרָה וְיָרְדָה וְעָלְתָהירדה למקום הסטרא אחרא ועלתה, ולא נדבקו בה הקליפות וְלֹא נִדְבְּקָה בּוֹ,כי חוה נבראה בידי הקב"ה רחוקה מן הנחש והיא נדבקה בו, ואילו שרה נבראה אחר שכבר נדבק האדם בחומר וגבר בו היצר הרע מחטא חוה, ולא עוד אלא שירדה אל תוך הקליפות בנסיון כור מצרים ועלתה בטהרה (או"י) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ׳ (בראשית יג, א). בָּא נֹחַ לָעוֹלָם, מַה כָּתוּב? ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל וְגוֹ'׳ (בראשית ט, כא).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אָתַת חַוָּה לְעַלְמָא אִתְדַּבְּקַת בְּהַאי חִוְּיָא וְאַטִּיל בָהּ זוּהֲמָא, וְגָרְמָא מוֹתָא לְעַלְמָא וּלְבַעֲלָהּ. אָתַת שָׂרָה וְנָחֲתַת וְסָלְקַת וְלָא אִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ׳ (בראשית יג, א). אֲתָא נֹחַ לְעַלְמָא, מַה כְּתִיב ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגָּל וְגו'׳ (בראשית ט, כא).
לפי שלא נדבקו בטומאה - שרה זכתה לחיים עליונים לה לבעלה ולזרעה
וּמִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם וְשָׂרָה לֹא נִדְבְּקוּ בוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ שָׂרָה זָכְתָה לְחַיִּים עֶלְיוֹנִיםהם הדבקות בשכינה, כשם שהנשמה אחר פרידתה מן הגוף מסתלקת אל החיים הנצחיים, וזה על ידי תיקון המעשים (או"י) לָהּ וּלְבַעְלָהּ וּלְבָנֶיהָ אַחֲרֶיהָלה שלא חטאה, לבעלה שלא בא עליה באיסור, ולבניה שלא היו מורכבים מטוב ורע כקין והבל, הפך חוה (או"י). זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם׳צור הוא אברהם ומקבת בור היא שרה, כמו שמפרש הכתוב שאחריו 'הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם' (ישעיה נא, ב) (ישעיהו נא, א) - וְעַל כֵּן ׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה׳, שֶׁזָּכְתָה בָהֶם בְּכֻלָּם. וְלֹא כָתוּב בְּכָל הַנָּשִׁים ׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי חַוָּה׳, וְכֵן בְּכֻלָּם. הִיא נִדְבְּקָה בַּחַיִּים,בעץ החיים, ולא כחוה שנדבקה בנחש וגרמה מות וְעַל כֵּן שֶׁלָּהּ הָיוּ הַחַיִּים.שחייה נמשכו מן החיים העליונים המושפעים במלכות מעץ החיים, היא המדרגה שכל ימי האדם ושנותיו תלויים בה, ולכן נמנו שנותיה בתורה ונקראו על שמה 'חיי שרה', מה שאין כן שאר הנשים, שלא נמשכו חייהן ממדרגה זו (רא"ג)
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּאַבְרָהָם וְשָׂרָה לָא אִתְדַּבָּקוּ בֵּיהּ, בְגִין כָּךְ שָׂרָה זָכְתָה לְחַיִּין עִלָּאִין לָהּ וּלְבַעֲלָהּ וְלִבְנָהָא בַּתְרָאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הַבִּיטוּ אֶל צוּר חוּצַבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נוּקַרְתֶּם׳ (ישעיהו נא, א) - וְעַל דָּא ׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה׳ דְּזָכְתָה בְּהוּ בְּכֻלְּהוּ, וְלָא כְּתִיב בְּכֻלְּהוּ נַשֵּׁי ׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי׳ חַוָּה, וְכֵן בְּכֹלָּא, הִיא אִתְדַּבְּקַת בַּחַיִּין, וְעַל דָּא דִילָהּ הֲווּ חַיִּין:
׳ויהיו חיי שרה׳
יחוד שנותיה למעלה ומניינן עד העקידה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.