מנין ימי שרה - סוד ה' האחרונה שכל ימי האדם תלויים בה
חיי שרה · ׳ויהיו חיי שרה׳ - סוד ייחוד מיתתה, וזכייתה בחיים לפי שלא נדבקה בטומאה · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף קכב ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּכֻלְּהוּ לָא כְּתִיב כְּמָה דִכְתִיב בְּשָׂרָה דְּאִתְּמָר ׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה׳. דְּהָא בְּכֻלְּהוּ לָא אִתְמָנוּן יוֹמִין וּשְׁנִין כְּמוֹ לְשָׂרָה. בְּכֻלְּהוּ לָא כְּתִיב פָּרְשָׁתָא חָדָא בִּלְחוּדָהָא כְּמוֹ לְשָׂרָה. אֶלָּא רָזָא אִיהוּ בְּגִין הַהוּא דַרְגָּא דְּכָל יוֹמִין וּשְׁנִין דְּבַר נָשׁ בֵּיהּ תַּלְיָין (דדא היא ה"א בתראה).
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בְּכֻלָּם לֹא כָתוּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה׳ (בראשית כג, א) - שֶׁהֲרֵי בְּכֻלָּם לֹא נִמְנוּ יָמִים וְשָׁנִים כְּמוֹ לְשָׂרָה, וּבְכֻלָּם לֹא כָתוּב פָּרָשָׁה אַחַת לְבַדָּהּ כְּמוֹ לְשָׂרָה. אֶלָּא סוֹד הוּא, מִשּׁוּם אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁכָּל הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים שֶׁל אָדָם תְּלוּיִים בָּהּ (שֶׁזּוֹ הִיא ה"א הָאַחֲרוֹנָה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי בכלהו לא כתיב כמה דכתיב בשרה דאתמר ׳ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה׳. דהא בכלהו לא אתמנון יומין ושנין כמו לשרה. בכלהו לא כתיב פרשתא חדא בלחודהא כמו לשרה. אלא רזא איהו בגין ההוא דרגא דכל יומין ושנין דבר נש ביה תליין (דדא היא ה"א בתראה).
התרגום: אמר רבי יוסי, בכלם לא כתוב כמו שכתוב בשרה, שנאמר ׳ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה׳ (בראשית כג, א) - שהרי בכלם לא נמנו ימים ושנים כמו לשרה, ובכלם לא כתוב פרשה אחת לבדה כמו לשרה. אלא סוד הוא, משום אותה הדרגה שכל הימים והשנים של אדם תלויים בה (שזו היא ה"א האחרונה).
מן המפרשים
מקדש מלך: א"רי בכולהו וכו' כוונתו שנשתנה זכרון מיתתה מהזכרת שאר צדקניות וזמ"ש דלא כתיב הכי מיתתהון באורייתא אלא באופן אחר כי בשרה הודיע ימיה וקבע לה פרשה אחת לעצמה:
אור החמה: אלא רזא איהו בגין ההוא דרגא. היא המלכות ובה ג' בחינות א' בסוד מאה סוד מאה ברכות. הב' סוד עשרים דהיינו עשר ממטה למעלה ועשר מלמעלה למטה. הג' ושבע שנים דהיינו שהיא נקראת בת שבע כנודע. ואו' דכל יומין ושנין דבר נש ביה תליין הענין…
רמ"א: דרגא כו'. עיין לעיל דף ט"ו ע"ד (השמטות ח"א רנז:) :
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: