מתנת אברהם ליצחק - סוד האש הכלולה במים ומים באש
חיי שרה · ׳ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה׳ - שיבת הגר וסוד האש והמים · מאמר 25 · פיסקה 5 · דף קלג ע"ב
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳וַיִתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק׳ - רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה לְאִתְדַּבְּקָא יִצְחָק בְּדַרְגָּא דְחוּלָקֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת. תָּא חֲזֵי, הָכָא אִתְכְּלִיל (ס"אמיא באשא) אֶשָׁא בְּמַיָא, וַדַּאי אֶשָׁא נָטִיל מַיָא, מַשְׁמַע ׳וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק׳ - דָּא מַיָא דְּאִתְכְּלִיל בְּאֶשָׁא. וּבְקַדְמִיתָא אִתְכְּלִיל כְּחֲדָא אֶשָׁא בְּמַיָא. אֵימָתַי, בְּשַׁעְתָּא דְּעָקַד לֵיהּ לְיִצְחָק לְמֶעְבַּד בֵּיהּ דִּינָא כְּדֵין אִתְכְּלִיל אֶשָׁא בְּמַיָא. וְהַשְׁתָּא אִתְכְּלִילוּ מַיָא בְּאֶשָׁא, לְמֶהוֵי כֹּלָּא רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה:
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק׳ (בראשית כה, ה) - סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא הָעֶלְיוֹנָה שֶׁיִּדְבַּק יִצְחָק בְּדַרְגַּת חֶלְקוֹ כָּרָאוּי. בֹּא רְאֵה, כָּאן נִכְלְלוּ (מַיִם בְּאֵשׁ) אֵשׁ בְּמַיִם. וַדַּאי אֵשׁ נוֹטֶלֶתת מַיִם. מַשְׁמָע ׳וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק׳ - זֶה הַמַּיִם שֶׁנִּכְלָלִים בָּאֵשׁ. וּבָרִאשׁוֹנָה נִכְלְלוּ יַחַד אֵשׁ בְּמַיִם. מָתַי? בְּשָׁעָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק לַעֲשׂוֹת בּוֹ דִּין, אָז נִכְלְלָה הָאֵשׁ בַּמַּיִם. וְעַכְשָׁו נִכְלְלוּ מַיִם בְּאֵשׁ, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא הָעֶלְיוֹנָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר ׳ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק׳ - רזא דמהימנותא עלאה לאתדבקא יצחק בדרגא דחולקיה כדקא יאות. תא חזי, הכא אתכליל (ס"אמיא באשא) אשא במיא, ודאי אשא נטיל מיא, משמע ׳ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק׳ - דא מיא דאתכליל באשא. ובקדמיתא אתכליל כחדא אשא במיא. אימתי, בשעתא דעקד ליה ליצחק למעבד ביה דינא כדין אתכליל אשא במיא. והשתא אתכלילו מיא באשא, למהוי כלא רזא דמהימנותא עלאה:
התרגום: דבר אחר ׳ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק׳ (בראשית כה, ה) - סוד המהימנותא העליונה שידבק יצחק בדרגת חלקו כראוי. בא ראה, כאן נכללו (מים באש) אש במים. ודאי אש נוטלתת מים. משמע ׳ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק׳ - זה המים שנכללים באש. ובראשונה נכללו יחד אש במים. מתי? בשעה שעקד את יצחק לעשות בו דין, אז נכללה האש במים. ועכשו נכללו מים באש, שהכל יהיה בסוד המהימנותא העליונה.
מן המפרשים
כתם פז: ואמר ת"ח הכא אתכליל אשא במיא ודאי אשא נטיל מיא וכו' יאמר כי בעת הזאת מדתו של יצחק המיוחסת לאש נמזגה במימי החס"ד לאברהם אמנם מקודם זה בשעת העקידה המים נטלו האש כי נתלבש אברהם במדת הדין לעשות מעשהו אבל עכשיו נטל הא"ש את מדת…
מקדש מלך: ובקדמיתא כחדא אשא במייא וכו' והשתא אתכלילו וכו'. פי' כתב הרב בס' הליקוטים בדרוש מיתוק הגבורות ע"י החסדים וז"ל שתחלה יורדים ליסוד דזעיר ג' חסדים פחות שליש ואח"כ יורדים ה' גבורות ליסוד זעיר ונמתקים בדרך ירידה ג' גבורות של חג"ת…
אור החמה: ת"ח הכא אתכליל אשא במיא. גבורה כלל בתוכ' החסד בענין שיצחק עיקר הבית ואברהם נכלל בו בהנהגתו ויתן אברהם מדתו את כל אשר לו ליצחק שנכללה בתוך הגבורה ובקדמיתא בעקיד' בבחרותו של יצחק נכללה גבורה בתוך החסד וכך הסדר תחלה הגבורה תוך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: