ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 24: ׳ויביאה יצחק האהלה שרה אמו׳ - שיבת דיוקן שרה וסוד ארבע הנשים באבות › פיסקה 1 (קלג ע"א)

שיבת השכינה ונר האוהל עם בוא רבקה כדמות שרה

חיי שרה · ׳ויביאה יצחק האהלה שרה אמו׳ - שיבת דיוקן שרה וסוד ארבע הנשים באבות · מאמר 24 · פיסקה 1 · דף קלג ע"א

לשון הזוהר

׳וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהלָה שָׂרָה אִמּוֹ׳. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הַאי קְרָא קַשְׁיָא. הָאֹהלָה. לְאֹהֶל ׳שָׂרָה אִמּוֹ׳ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי הָאֹהֱלָה. דַּאֲהַדְּרַת תַּמָּן שְׁכִינְתָּא, בְּגִין דְּכָל זִמְנָא דְשָׂרָה קָיְימָא בְּעָלְמָא שְׁכִינְתָּא לָא אַעֲדֵי מִינָהּ, וּשְׁרַגָּא הֲוָה דְלִיקַת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וְהֲוָה נָהִיר כָּל אִינוּן יוֹמֵי דְשַׁבַּתָּא, בָּתַר דְּמִיתַת, כָּבְתָה הַהִיא שְׁרַגָּא. כֵּיוָן דְּאָתַת רִבְקָה אֲהַדָּרַת שְׁכִינְתָּא וּשְׁרַגָּא אַדְלִיקַת. ׳שָׂרָה אִמּוֹ׳ - דְּדַמְיָא לְשָׂרָה בְּכָל עוֹבָדָהָא.

תרגום

׳וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ׳ (בראשית כד, סז). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הַפָּסוּק הַזֶּה קָשֶׁה. הָאֹהֱלָה? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְאֹהֶל ׳שָׂרָה אִמּוֹ׳. מַה זֶּה הָאֹהֱלָה? שֶׁחָזְרָה לְשָׁם הַשְּׁכִינָה. מִשּׁוּם שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה הָיְתָה קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם, לֹא זָזָה מִמֶּנָּה הַשְּׁכִינָה, וְנֵר הָיָה דוֹלֵק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וְהָיָה מֵאִיר אֶת כָּל אוֹתָם יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ. אַחַר שֶׁמֵּתָה, כָּבָה אוֹתוֹ הַנֵּר. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה, חָזְרָה הַשְּׁכִינָה וְהַנֵּר נִדְלַק. ׳שָׂרָה אִמּוֹ׳ - שֶׁדָּמְתָה לְשָׂרָה בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויביאה יצחק האהלה שרה אמו׳. אמר רבי יוסי, האי קרא קשיא. האהלה. לאהל ׳שרה אמו׳ מבעי ליה, מאי האהלה. דאהדרת תמן שכינתא, בגין דכל זמנא דשרה קיימא בעלמא שכינתא לא אעדי מינה, ושרגא הוה דליקת מערב שבת לערב שבת והוה נהיר כל אינון יומי דשבתא, בתר דמיתת, כבתה ההיא שרגא. כיון דאתת רבקה אהדרת שכינתא ושרגא אדליקת. ׳שרה אמו׳ - דדמיא לשרה בכל עובדהא.

התרגום: ׳ויבאה יצחק האהלה שרה אמו׳ (בראשית כד, סז). אמר רבי יוסי, הפסוק הזה קשה. האהלה? היה צריך להיות לאהל ׳שרה אמו׳. מה זה האהלה? שחזרה לשם השכינה. משום שכל זמן ששרה היתה קימת בעולם, לא זזה ממנה השכינה, ונר היה דולק מערב שבת לערב שבת והיה מאיר את כל אותם ימות השבוע. אחר שמתה, כבה אותו הנר. כיון שבאה רבקה, חזרה השכינה והנר נדלק. ׳שרה אמו׳ - שדמתה לשרה בכל מעשיה.

מן המפרשים

אור החמה: לאהל שרה אמו מבעי ליה. הנה המלה הזאת יש בה היסוד דהיינו אה"ל ויש בה ה' בסופ' דהיינו כעין ל' בתחלת' לאהל שרה ויש לה ה' הידיעה והיינו האהלה ויש לה סמיכות כעין אהל שרה והסמיכות אין דרכו לבא במלה אשר נטיל לה ה' סופ' במקום למד…

אור יקר: ושרגא הוה דליקת, היו מתקנים אותה בערב שבת לכבוד שבת והיתה דולקת כל ימי השבת להראות הארת המלכות כל ששה ימים מאור השבת שקבלה, והיינו תקון האשה שהיא נר, ולה סוד נר מצוה דשבת כנודע. ושרה אמו, היינו דדמיא לשרה ולא סמוך. ורבי יצחק…

הסולם: ויביאה יצחק האהלה שרה אמו: אמר ר' יוסי. מקרא זה קשה, כתוב האהלה, לאהל שרה אמו היה צריך לכתוב, מהו שכתוב האהלה. ואומר, כי חזרה שם השכינה הנקראת אהל, וע"כ כתוב האהלה, שהיא השכינה. משום כי כל זמן ששרה היתה נמצאת בעולם, לא נסתלקה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: